אדמות עין חרוד טרם יישובן
ריקור - מבט אלכסוני
En-Harod-2013_012
העמק הוא חלום
מעיין חרוד - 1923
בית חולים בעין חרוד - 1926
fde3141a959411e28a2e22000a1fbc67_7
חדר האוכל
אמא אדמה
עמק חרוד - צילום אסף סלומון
ביצות בעמק
עמק חרוד - צילום אסף סלומון
עין חרוד איחוד - היום
מחנה אוהלים - עין חרוד
En-Harod-2013_01
מחנה אוהלים - עין חרוד
עין חרוד - 1937
עין חרוד איחוד מבט מהגבעה
6ea08de8302f11e290cd22000a1f90d7_7
333cd176959711e2829522000a1fa769_7
עין חרוד בשנות ה 30
עין חרוד ליד המעיין
החברה טובלים - 1924
ריקור 2006
En-Harod-2013_03
עומרי אריאב
תאריך לידה
28/8/1927
מקום לידה
עין חרוד
תאריך פטירה
18/8/1954
מקום פטירה
חיל האוויר
בן/בת זוג
ציונה
אריאב עומרי
1927 - 1954
עמרי בן ברוריה ודב יליד עין חרוד נולד ב 28.8.1927 ונפל בעת מילוי תפקידו ב 18.8.1954. הניח אחריו אישה - ציונה ובן - ירום.
אומר מפקדו בטיס:
הכוח אשר מתמיד בחיפוש דרכי לחימה חדשים וניצול יעיל של נשקו - מובטח לו הניצחון בקרב. כך נהג עמרי, ובעת שרתו באחת מטייסות הקרב, הייתה טייסת זו הטובה והדרוכה ביותר, ולא במעט זקפנו זאת ליכולתו כטייס ורוחו כרע וידיד.
בשטח המקצועי רכש לו עמרי, כבר מהתחלה, שם של טייס טבעי - כלומר אדם שאינו צריך ללמד את חושיו ואת תורת המעוף, כי אם רק לתרגל אותם במעשה שלקראתו צמחו, משל תתרגל הציפור את כנפיה. במיוחד הצטיין באווירובטיקה, הדורשת מהאדם צירוף של כוח פיזי, אומץ, שיקול מהיר ושליטה מוחלטת במטוס.
עמרי, הטוב והחזק, בעל תבונת מבוגר ומשובת ילד, מרבה לחטט ולהכיר את עצמו - מלגלג על חולשותיהם של אחרים.
עמרי חסר שקט - שונא רעשים, המונם וצפיפותם של אנשים - אך אוהב ומיטיב כל כך לגשת אל כל אחד לחוד.
בעל החוש העמוק לטוב, לנכון, המחפש את היפה באדם, בפרח, בחי, ההולך בדרכו שלו האישית - הסוטה מן המקובל, כי לא יכול לשקר לעצמו.
...כשהשביל צר והשורה ארוכה, הן רק אחרון, הוא לבדו יוכל להיעצר לרגע מבלי להפריע לאיש, לזקוף את ראשו פעם נוספת, לקלוט לתוכו מראות נוף חדשים מופלאים. יוכל לעזור לנכשל, לחבוש לצלוע, להרים ילקוט שנשמט.
חוש מיוחד היה לו לשפה, אהב חרוזים ומיטיב לזוכרם על פה. והיה כי ינסה מי מאתנו לקפוץ בראש, לחרוץ לשון או להתרברב - חרוז מתאים ינחת על ראשו, או אימרת שפר קולעת - לא לפגוע נכוון אך בדרכו - מן הצד בחיוך ולגלוג קל.
הטבע ידידו האמתי הוא - רק הוא לבדו יוכל להבין לו. כמוהו - חזק בטוח וחסר שקט.
הוא נמשך לרחוק - מתגייס לבריגדה, שוהה באירופה, עובר ארצות, רואה עמים, מרבה לטייל - ומתגעגע לגלבוע, למעין, וחוזר.
ימי מלחמת השחרור. עמרי מתגייס לחיל האוויר. כאן מקומו - כאן הוא גבוה במרחב האין סופי. כאן לבדו מול כוחות טבע חזקים ממנו, עם ההגה ביד - אדון לעצמו לגורלו ולשעשועיו.
בילדותו , אהב לעבוד בדיר. העבודה הייתה קשה ומפרכת אך לעומרי היה מובן וטבעי הדבר - החקלאי עבודתו קשה. הסתגל מהר לעבודת החליבה ולהנהגת העדר למרעה. בחליבה היה מהיר מאד, לא היה לו מתחרה וכשיצא למרעה ידענו כולם כי העדר יחזור שבע, כאילו נולד לעבודה בצאן.
היה אומר: "אני בן כפר והכל טבוע בישותי. ראשית אתבע מעצמי - ואחר כך אפנה לאחרים".
לאחר השחרור מהצבא ניכנס לעבוד בחברת "כים אויר" לריסוס שטחי חקלאות מהאוויר.
עם היכנסו כמעט שמילא בישותו את כל חדר החברה, הרגשתי שכאילו צר לו המקום ל"ענק" יפה המראה ופרוע השיער הזה. היה נועז והחלטי בטיסותיו שכידוע - טיסות ריסוס חקלאי הן מהמסוכנות ביותר. אך עמרי היה מאלופי הטיסה הזאת והוא עשה את מלאכתו בקלות של סנונית.
הייתה לא דעה מאד נחרצת על השלטון האנגלי בארץ - ולא השלים עם גישת ההבלגה שתבעה ההנהגה בזמנים אלו והיה טוען בזמן ויכוח - לצורך להגיב על כל פרובוקציה מצד האנגלים וטען שבאי תגובתנו אנו חוטאים לעצם קיומנו ולדברים שאנו נאבקים למענם.
כזה היה עומרי.
יהי זכרו ברוך.

הדלקת נר זיכרון