עמק חרוד - צילום אסף סלומון
עין חרוד - 1937
מעיין חרוד - 1923
עין חרוד איחוד מבט מהגבעה
אדמות עין חרוד טרם יישובן
בית חולים בעין חרוד - 1926
העמק הוא חלום
6ea08de8302f11e290cd22000a1f90d7_7
fde3141a959411e28a2e22000a1fbc67_7
ביצות בעמק
En-Harod-2013_012
מחנה אוהלים - עין חרוד
En-Harod-2013_03
החברה טובלים - 1924
ריקור 2006
עין חרוד ליד המעיין
מחנה אוהלים - עין חרוד
En-Harod-2013_01
ריקור - מבט אלכסוני
חדר האוכל
עין חרוד איחוד - היום
אמא אדמה
333cd176959711e2829522000a1fa769_7
עמק חרוד - צילום אסף סלומון
עין חרוד בשנות ה 30
דב אגמי
שם משפחה קודם
אוזרנסקי
תאריך לידה
1/1/1902
מקום לידה
אולקניק - על יד וילנה - ליטא
תאריך פטירה
1/1/1978
מקום פטירה
עין חרוד
בן/בת זוג
אסתר
אגמי דב

1902 - 1978

דב נולד בשנת 1902 בעיר אולקניק על יד וילנה שבארץ ליטא, באותה עיירה היו כאלף יהודים.
אביו של דב, אוזרנסקי, היה מפרנסי הקהילה וגבאי בית הכנסת.
המשפחה ניהלה חיים מסורתיים, אדוקים לדת היהודית וחדורים תודעה לאומית ציונית. את פרנסתה מצאה המשפחה בחנות המכולת.
ההורים אפשרו שלילדיהם תהיה השכלה תיכונית.
דב הצטרף לתנועת החלוץ, שם נפגש עם אסתר שלימים תהיה רעייתו.
בשנת 1924 עלה לארץ ישראל.
בשנת 1925 הצטרף לפלוגת ירושלים ועם קבוצה זו עבר לעין חרוד.
בעין חרוד ניהל וריכז את ענף הבניין במשך שנים ארוכות. תקופת מה היה גזבר. לקח על עצמו תפקידים בהגנה. היה מדריך בנשק ועסק בענייני הסליקים.
בתנועה עבד במחלקת הבניין כאשר עיקר עבודתו הייתה בבדיקת תוכניות בניה בקיבוצי האיחוד. בעבודה זו, סייע ועזר בעיקר לקיבוצים צעירים.
מספרת אסתר רעייתו:
את דב הכרתי בהיותו עריק מהצבא הפולני בהכשרת החלוץ בליטא. אני עדין למדתי בתיכון ובחופשות הקיץ מהלימודים הגעתי להכשרה החלוצית כהכנה לעליה ארצה.
דב בינתיים עלה ארצה ואני נשארתי בליטא לגמור את לימודי.
הורי סרבו לאפשר לי לעלות ארצה. כי הייתי בת יחידה. אך דב לא ויתר והשיג לי אישור עליה.
כאשר הגעתי ארצה הקמנו משפחה והצטרפנו לפלוגת ירושלים שם נולד בננו הבכור אמנון, כאשר בעין חרוד נולדו יצחק, תמר והתאומים שאול ויהונתן.
הזמנים היו קשים. חוסר עבודה חמור גרם לרבים לרדת מהארץ. אך דב בידיו המבורכות וחריצות רבה למד מהר מאד את מקצוע הבניה והפך לבעל סמכות בענף זה.
היה מראשוני כובשי העבודה העברית.
הודות לתכונות אופיו המרגיעות והמשרות שלווה ובטחון התגברנו יחד על ייסורי הקליטה בארץ. ומבחנו הקשה ביותר היה בעמידתו ללא לאות לצידי עת סעד את חוליי במסירות אין קץ.
יהי זכרו ברוך.

הדלקת נר זיכרון