אדמות עין חרוד טרם יישובן
ריקור - מבט אלכסוני
En-Harod-2013_012
העמק הוא חלום
מעיין חרוד - 1923
בית חולים בעין חרוד - 1926
fde3141a959411e28a2e22000a1fbc67_7
חדר האוכל
אמא אדמה
עמק חרוד - צילום אסף סלומון
ביצות בעמק
עמק חרוד - צילום אסף סלומון
עין חרוד איחוד - היום
מחנה אוהלים - עין חרוד
En-Harod-2013_01
מחנה אוהלים - עין חרוד
עין חרוד - 1937
עין חרוד איחוד מבט מהגבעה
6ea08de8302f11e290cd22000a1f90d7_7
333cd176959711e2829522000a1fa769_7
עין חרוד בשנות ה 30
עין חרוד ליד המעיין
החברה טובלים - 1924
ריקור 2006
En-Harod-2013_03
יהודה אדר
תאריך לידה
1/1/1898
מקום לידה
זמושץ - פולין
תאריך פטירה
1/1/1963
מקום פטירה
עין חרוד
בן/בת זוג
חסיה
אדר יהודה

1898 - 1963

יהודה בן לאה ומשה נולד בזמושץ בפולין ב 1898. משפחתו עברה לוארשה כעבור שנתיים. תנאי הקיום בבית היו קשים. האב היגר לאמריקה וניפטר שם בגיל צעיר. עול הפרנסה רבץ על האם. אך גם הבנים הקטנים ובתוכם יהודה נאלצו לשאת בדאגת הקיום. הוא לא זכה לתקופת לימוד ממושכת בבית הספר, אך משחר נעוריו קיננה בו השאיפה לדעת והוא רכש לעצמו יסודות השכלה. אהב ספרות ואומנות פרקי קריאה ומשחק השחמט להם התמסר.
כשפרצה מלחמת העולם - והוא בן 16 - נשלח לעבודות כפיה על ידי צבא הכיבוש הגרמני. לראשונה צורף לקבוצת פועלים, שבנתה גשר על נהר וויסלה.
בשלב מאוחר יותר נשלח לאסטוניה להתקנת מסילת ברזל ומשם לעבודה במנסרה ביערות ליטא בקרבת העיירה נישטט. עבודות העץ התחבבו עליו והוא התמיד בהן גם שנים רבות לאחר מכן בנגרית עין חרוד.
בנישטט קשר קשרי ידידות עם יהודי העיירה. שם גם הכיר את חברתו לחיים חסיה.
עם תום המלחמה חזר למשפחתו בוורשה בתקווה שיסייע בידם לעלות לארץ ישראל. אך הדבר לו עלה בידו. הוא חזר לליטא לחפש דרך לעליה ושם עסק בעבודת יער.
כשהתארגן החלוץ הליטאי קיבל על עצמו את הדאגה לקבוצה שקיבלה הכשרה ביער. בוועידת החלוץ נבחר למרכז. נכנס לתפקיד פעיל והיה אחד האישים הבולטים בתנועה.
עוד בהיותו בליטא התקשר עם גדוד העבודה על שם טרומפלדור ועם עלייתו הצטרף אליו ב1923. עם פילוג הגדוד נישאר בעין חרוד.
בימי מלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי ובסוף המלחמה שיתף עצמו לפעולות למען שארית הפליטה.
בתקופת חייו במשק הועמסו עליו תפקידים מיוחדים, שבהם נדרשה ידו החרוצה. חושו המעשי וטיפולו המסור.
היה פעיל במפלגת העבודה כל השנים.
יהודה היה ער מאד לבעיות חברתיות, היה משתתף באופן אקטיבי באספות, ואם כי דעותיו לא תמיד היו מתקבלות על דעת הציבור, לא שקט ושוב היה מתווכח ומוכיח את האמת שלו. ובמרוצת השנים, רבות מדעותיו האפיקורסיות התקבלו כפתרון של צדק ויושר חברתי, לא רק אצלנו כי אם בכל התנועה הקיבוצית.
בחייו הפרטיים היה צנוע מאד ודרש זאת גם מהזולת.
במשך הזמן ניכנס לעבודה בפלב"ם, ושם עשה במו ידיו סדר סביב המפעל ודאג לסביבה יפה ופורחת לרווחת המפעל. כשלידו עוזרת רעייתו חסיה.
ליהודה היה קול ערב, היה שר בטעם וברגש. השיר היהודי העממי באידיש היה קולח כבימים ההם עת ההינו בליטא. כמו כן אהב לרקוד והיה מתפרץ למעגל הרוקדים בדבקות חסידית ושוכח את עצמו ואת חוליו.
לבסוף הכריעה אותו מחלתו וממנה לא קם.
יהי זכרו ברוך.

הדלקת נר זיכרון