העמק הוא חלום
עמק חרוד - צילום אסף סלומון
מחנה אוהלים - עין חרוד
עין חרוד איחוד מבט מהגבעה
ריקור - מבט אלכסוני
En-Harod-2013_012
עמק חרוד - צילום אסף סלומון
ריקור 2006
333cd176959711e2829522000a1fa769_7
עין חרוד - 1937
החברה טובלים - 1924
אמא אדמה
חדר האוכל
עין חרוד ליד המעיין
ביצות בעמק
fde3141a959411e28a2e22000a1fbc67_7
עין חרוד איחוד - היום
מחנה אוהלים - עין חרוד
En-Harod-2013_01
עין חרוד בשנות ה 30
בית חולים בעין חרוד - 1926
6ea08de8302f11e290cd22000a1f90d7_7
אדמות עין חרוד טרם יישובן
מעיין חרוד - 1923
En-Harod-2013_03
רבקה גור אריה
שם משפחה קודם
בוכנר
תאריך לידה
25/3/1935
מקום לידה
עין חרוד
תאריך פטירה
11/12/2015
מקום פטירה
עין חרוד איחוד
בן/בת זוג
נחום
רבקה גור-אריה

1935 - 2015
רבקה, אנחנו מבקשים סליחה. את דרשת ודי בתוקף כפי שידעת לעשות זאת, שלא יקראו דברים עלייך בלי שאישרת את זה קודם. ואנחנו כאן החלטנו שבכל זאת נעשה זאת. כי פשוט אי-אפשר לא לספר עלייך, ובדרך כלל עם חיוך.
רבקהל'ה נולדה בחודש מרץ 1935 בבית החולים בעפולה. בת בכורה לשמעון ופאולה ובת ראשונה לקהילה הייקית בעין חרוד. חמש שנים אחריה נולדה אמי והימים ימי מלחמת העולם השנייה, שמעון מגויס לבריגדה ופאולה הרפתנית עם שתי הבנות בעין חרוד. כדרך הייקים שיש בה סדר ותכנון בכל חמש שנים מצטרף למשפחה תינוק נוסף וכך מצטרפים מאיר ותרצה.
רבקהל'ה גדלה בעין חרוד של טרם הפילוג. בכיתה של שתיים-עשרה בנות וחמישה בנים. קבוצת הבנות היו קבוצת הרקדניות שהופיעו בכל אירוע ולמדו ראשונות את מיטב הריקודים של רבקה שטורמן, על כך מעידה תמונה בחדר אוכל שבה נראית רבקהל'ה מחוללת באחד החגים במשק. כמו כן נסעה הקבוצה לרקוד בכנס דליה, ועל כך יש סיפור מיוחד שסיפרה איה: כנס דליה השני נערך בימים שבהם היה עוצר, ובלילה אסור היה לנסוע בכבישים. הבנות רקדו כל הלילה עד שש בבוקר ורק אז אושר להן לחזור למשק.
הכיתה הייתה מגובשת מאוד מבחינה חברתית, והם עבדו בכל ענפי המשק של אותם ימים. כשהיו בכיתה י"ב "נפל עליהם" (כך הם אומרים) הפילוג. הכיתה נחצתה לשתיים, דוד מלץ נכנס ללמד את החצי המפאיני"ק , ומשהלה טבנקין היה נכנס ללמד את החצי המפמני"ק. באותה שנה נחגגו שני חגי מחזור.
רבקהל'ה התגייסה לצה"ל ושירתה בגדנ"ע, היא הגיעה לדרגת מ"פ והייתה לגאוות המשפחה. בשנת 1954 נישאה לנחום גור-אריה בן הקיבוץ ונולדים רז, טלי, ניר, רוני ונורית. ביחד עם הילדים טיפלה רבקהל‘ה במסירות אך לא באהבה גם בבעלי החיים שנחום היה מביא: כלבים, במבי, עורבים ועוד, ועל כך התלוננה בחיבה.
רבקהל'ה עבדה שנים בגיל הרך בקיבוץ, הייתה המחסנאית של מחסן הילדים וניהלה את הכלבו. היא שימשה כחברה בוועדות והייתה מזכירה ביחד עם יוסף גורן ז“ל.
רבקהל'ה, חדת לשון, לא ידעה לשמור דברים בבטן, ערנית ואכפתית למה שקורה סביבה, ומוכנה לעשות הכול למען דברים שהאמינה בהם.
גם את המחלה קיבלה בהבנה עם אמירות רציונליות מטובלות בחוש הומור ואופטימיות.
בחודשים האחרונים בבית הדר השתדלה לשמור על חוש ההומור וקיבלה באהבה כל מי שבא לבקרה, ורבים באו, משפחה וחברים, ותמיד נשמעו מחדרה קולות שיחה וצחוק. בחודשיים האחרונים המצב השתנה, ובתקופה זו ליוו אותה וחיבקו אותה בני המשפחה וחברים קרובים.
יהיה זכרה ברוך

לאימא
אימא שלנו הייתה אם צעירה, גם בגיל שמונים היא הייתה כזו.
נולדנו לאימא עם הומור, סקרנות, חברים ואהבת חיים.
חברים, המון חברים, נפלאים ו...תמיד נשארים צעירים (ישי).
מקַטְנוּת למדנו ערכו של ספר וסיפור, שיר וחריזה, מלל ושפה.
גדלנו על תרגומיו של אלתרמן לבלדות סקוטיות וידענו את תרגומיו של בראסאנס בע״פ.
כך גדלנו ביודענו כי בית הספר חשוב, אך עבודה יותר, שטיולים זה נפלא אך תעשו זאת עם אבא, אדמה חקלאות וגינה זה מצוין אבל אסתר ואבא עושים זאת היטב וקיבוץ זו דרך חיים בעייתית אבל הפרטה זה הפתרון להמשך.
הייתה לנו אימא צעירה, שנונה אוהבת ודעתנית בכל - במה שהבינה ובמה שלא, הכול היה ברור ונהיר במיוחד אם אבא טען כך...
וכך מטבע הדברים קיבלו גם ילדינו סבתא צעירה נפלאה ואוהבת, סבתא משקיעה המגיעה ליומולדת לנבטים, למלבורן, לקליפורניה, ואפילו לניו-המפשיר.
במסיבת יום הולדתה ה-80 שנחגגה בלחימה עיקשת בין הנכדים לילדים במגרש מלחמת הלייזר בעמוקה - בישרה לנו על מחלתה.
גם בשורה קשה זו הייתה בהומור הרגיל: ״אתם עשיתם לי מתנה נפלאה, אבל חכו ותראו איזו מתנה אני סידרתי לכם...״
אז ככה גידלת אותנו: אצלי, טל וניר, עד 38 זה לא חום שמבטל בית ספר, אבל אצל נורית ורוני הן קיבלו יום גידול - נשברת!!
חמישה ילדים, 13 נכדים והכי חשוב - אחדות משפחתית.
בחודש הקודם עת נאספנו לארוחת ערב משותפת, ציינת כי את אֶת שלך עשית - החבר׳ה נאספים מיוזמתם ונהנים זה מזה, את יכולה לחבור לאבא.
החודש האחרון גילם בתוכו את כל אשר רצית לרחק ממנו - שמחנו שאינך סובלת ושכל משפחתך וחבריך סבבוך ונפרדו ממך.
בתום היום נמדד אדם במעשיו, משפחתו וחבריו - ואימא, אך מלהסתכל סביב היה אושרך ועושרך רב ועצום מאד.
נוחי על משכבך
אוהבים - הילדים והנכדים


מבקשים להודות לכולם: משפחה, חברים וכל בית עין חרוד ובמיוחד ל״בית הדר״ ולעובדיו המסורים.
הדלקת נר זיכרון