En-Harod-2013_01
מחנה אוהלים - עין חרוד
עמק חרוד - צילום אסף סלומון
En-Harod-2013_03
עין חרוד - 1937
ריקור 2006
עין חרוד ליד המעיין
חדר האוכל
עין חרוד בשנות ה 30
ריקור - מבט אלכסוני
בית חולים בעין חרוד - 1926
ביצות בעמק
333cd176959711e2829522000a1fa769_7
עין חרוד איחוד מבט מהגבעה
En-Harod-2013_012
fde3141a959411e28a2e22000a1fbc67_7
מחנה אוהלים - עין חרוד
אמא אדמה
עמק חרוד - צילום אסף סלומון
עין חרוד איחוד - היום
החברה טובלים - 1924
6ea08de8302f11e290cd22000a1f90d7_7
מעיין חרוד - 1923
העמק הוא חלום
אדמות עין חרוד טרם יישובן
ריטה בורלא
תאריך לידה
1/10/1923
מקום לידה
קריבוי - רוסיה
תאריך פטירה
21/6/2015
מקום פטירה
עין חרוד איחוד
בן/בת זוג
יוסף
ריטה בורלא

1.10.1923 –21.6.2015

ריטה נולדה בשם רבקה להוריה בוריס וליובה בראשון באוקטובר 1923 בעיר קריבוי רוג ברוסיה. היא הייתה בתם הבכורה ונולדה לתקופה קשה ביותר של אחרי המהפכה.
בשנת 1924 המשפחה ללא האב מהגרים לברזיל ומצטרפים לאחותה של הסבתא אידה שכבר חיה שם. האב בוריס מגיע שנה וחצי אחריהם לאחר שגייסו את הכסף לקניית הכרטיס עבורו. דבר ראשון שעושה הדודה דורה הוא להחליף את שמה של ליובה ללואיזה ואת שמה של רבקה לריטה. הם הפכו ברזילאיים. ההתאקלמות הייתה קשה, האוכל היה זר, האקלים הרטוב והחם. ליובה - לואיזה סבלה מאוד והפסיקה להיניק את בתה ריטה. התינוקת מחתה ובכתה בקול וכל הניסיונות לתת לה דברים מתוקים כדי להרגיע רק החריפו את המצב. 
הדודה דורה הייתה מאוד חזקה וסמכותית והתעקשה שהמשפחה תתאים עצמה לחיים בברזיל ותתפרנס. החיים בברזיל היו קשים והיו שני ניסיונות לחזור לרוסיה. לבסוף, בשנת 1928 הושלמה התאקלמות המשפחה בברזיל, נפתח בית קפה ובר, וכל המשפחה עבדה בו יחד. למשפחה הייתה גם מספרה שבה הספר ז'ואו היה בשעות הפנאי מנגן על מפוחית ומלמד את ריטה הקטנה לרקוד צ'רלסטון, מה שהרגיז מאוד את אביה והוא הפסיק את הבילוי הזה מיד. בגיל חמש התחילה ללכת לבית הספר, והילדה שמעולם לא עזבה את הבית והמשפחה הרגישה מבוהלת מאוד. 
בשנת 1928 נולדת הִילדָה אחותה, והשמחה עם הצטרפותה גדולה. בגיל עשר ריטה מקבלת פסנתר ומתחילה ללמוד לנגן, עכשיו היא סוף סוף מרגישה שהיא מתחילה לקבל בבית ובעיקר מאביה יחס שווה. כבר אין צורך להשליט עליה סדר ומשמעת. 
את לֵיאוֹ מי שיהפוך לבעלה הכירה כאשר אביו הקים חווה לא רחוק מהם וגר בה עם ילדיו. נקשרו קשרים אך הדרך אל החופה לא הייתה קלה. בשנת 1941 הם מתחתנים, ליאו עובד קשה לפרנסת המשפחה וריטה מאוד בודדה יולדת את בתה הבכורה ומנהלת את הבית. 
ליאו הופך איש המפלגה הקומוניסטית. אידה הבת הבכורה גדלה ואוהבת מאוד את הִילדה אחותה של ריטה שעוברת לגור איתם אבל זה לא נמשך זמן רב והִילדה חוזרת הביתה וריטה שוב בודדה אחרי שכבר התרגלה לחברתה של הִילדה בביתם. ליאו מאוד עסוק במפלגה הקומוניסטית וריטה עובדת קשה. בשנת 1947 נולד בנה מריו, ובשנת 1950 מצטרפת למשפחה דיווה.
בשנת 1961 כאשר דיווה בת אחת-עשרה נפטר האב ליאו, בשנת 1965 ריטה עם שלושת הילדים עולים לארץ ומגיעים לקיבוץ ברור-חיל ואחר כך לעין חרוד לניסיון. הילדה אחותה כבר חיה בעין חרוד עם משפחתה וריטה מצטרפת עם דיווה בת ה-16 כאשר מריו נשאר בברור-חיל ואידה כבר נשואה.
מכאן ואילך, לדברי בנותיה של ריטה, העולם משתנה. ריטה מרגישה שהגיעה אל המנוחה והנחלה. היא מוכנה לכל עבודה, תחילה במטבח עם יוסף דור ודפנה, אחר כך במטבח הדיאטה, בכל הזמן הזה היא מלמדת פסנתר את ילדי עין חרוד והסביבה, מוצאת חברים ונהנית מכל רגע. בשנת 1968 ריטה מתחתנת עם יוסף בורלא, צייר ואמן שנפטר שש שנים מאוחר יותר ממחלה.
ריטה אהבה מאוד את עין חרוד, את הנוף הנשקף מחלונה, את החוגים שאליהם הקפידה ללכת ואת החברים הרבים שהיו לה.
כמו מלכה הייתה יושבת ריטה בארוחת הבוקר בחדר אוכל כשסביבה חברות וחברים ששואלים לשלומה ורוצים לסייע לה לכל בקשה, והכול כי הייתה תמיד נעימת סבר וחברה טובה. ריטה נפטרה בת 92 בבית הדר, אהובה ומחובקת על ידי משפחתה הגדולה וחברי עין חרוד איחוד.
יהי זכרה ברוך

ריטה שלנו
אם שואלים כל אחד מאתנו מה הוא מאחל לעצמו - התשובה היא שבבוא היום אלך לישון ואקום מת. מדברי חברתי רונית ברוידא ז"ל.
הייתה לנו זכות גדולה להיות אתך לאורך כל כך הרבה שנים.
אישה דעתנית, עקשנית, חרוצה, תרבותית.
אישה קטנה אבל גדולה!
המון דברים אפשר לומר עלייך. היריעה קצרה.
לא רבים זוכים עד קצם כמעט לשבת יום יום עם אנשים שאוהבים אותך, עוזרים לך, ושמחים למוצא פיך.
להמשיך להגיע לעבודה יום יום גם כשלעתים נאחזת בציפורניים.
הייתה לי זכות גדולה להדליק לך ביום שישי האחרון נרות שבת כי לך כבר לא היה כוח אפילו לזה.
יום קודם אמרת לי שזהו, אין לך יותר כוח.
אמרתי לך: חכי עוד קצת אידה ודני צריכים להגיע. אבל בתוכי כשנפרדתי ממך בערב שבת בברכת שבת שלום יצאתי בהרגשה שזהו, שזה המפגש האחרון.
אמרת לי תודה ועצמת את העיניים חזרה.
מספר שעות אחר כך נגמר לך האוויר.
מודה לך על השנים הרבות של רעות ואהבה. על המשפחה הנפלאה שלך.
נוחי בשלום על משכבך בעמק ובנוף שאהבת כל כך, כשאת פשוט שבעת ימים ועייפה.
בשם כל משפחתי האוהבת. היית לנו הסבתא השלישית.
רפאלה

הדלקת נר זיכרון