עין חרוד בשנות ה 30
עין חרוד - 1937
En-Harod-2013_03
עמק חרוד - צילום אסף סלומון
333cd176959711e2829522000a1fa769_7
אמא אדמה
עין חרוד איחוד מבט מהגבעה
ריקור 2006
fde3141a959411e28a2e22000a1fbc67_7
En-Harod-2013_012
עמק חרוד - צילום אסף סלומון
En-Harod-2013_01
מחנה אוהלים - עין חרוד
החברה טובלים - 1924
ריקור - מבט אלכסוני
חדר האוכל
עין חרוד ליד המעיין
בית חולים בעין חרוד - 1926
אדמות עין חרוד טרם יישובן
6ea08de8302f11e290cd22000a1f90d7_7
ביצות בעמק
מעיין חרוד - 1923
עין חרוד איחוד - היום
מחנה אוהלים - עין חרוד
העמק הוא חלום
קולחים

פרויקט הקולחים - דיווח ועדכון 1/2007 צביקי נור
לפני כשלש שנים (?) דיווחתי ביומן על פרויקטים, בקידומם אני עוסק במסגרת עבודתי אגודת המים, הפרויקטים היו שניים:
1. פרויקט הקולחים.
2. פרויקט התפלה והשבת מי הקידוחים למערכת הארצית.
פרויקט ההתפלה הוקפא בשלב זה - לא אפרט כאן את הסיבות.
לעניין ה"קולחים" - אתחיל בהבהרה חשובה. "קולחים" הם התוצר שמתקבל לאחר שמי הביוב (שפכים) עוברים טיפול וטיהור לאיכות ברמה הנדרשת – במקרה שלנו, לאיכות המותרת להשקיית כל הגדולים החקלאים ללא הגבלה. את הקולחים לפרויקט אנחנו מקבלים לאחר שעברו את כל הטיפול הנדרש ואנחנו איננו עוסקים בטיפול זה, מאחר ופרויקט הקולחים קודם והגיע לשלב הביצוע, התבקשתי לחזור ולעדכן בנושא.
פרויקט הקולחים:
לפני כשש שנים החליטה משלת ישראל על מדיניות של עידוד הסבה לשימוש בקולחים בחקלאות במקום מים שפירים הנדרשים לצרכיי שתייה. השימוש החקלאי בקולחים פותר בעיה קשה של זיהום הים ומקורות המים ושחרור המים השפירים חוסך התפלת מי ים יקרה ביותר.
העידוד נעשה ע"י מתן מענקים "נדיבים" להקמת מפעלים להשבת ואספקת קולחים, הכוללים הנחת קווי צינורות, חפירת מאגרים והקמת תחנות שאיבה.
על רקע עודפי הקולחים הצפויים באזור שממערב לנו (והאיום על קידוחי המים שלנו בגין החשש משאיבה לא מבוקרת של הפלסטינאים), אישרה נציבות המים את פרויקט הקולחים שלנו שמשמעותו הבאת הקולחים לאזור שלנו מאזור עמק יזרעאל ושילובם במערכת הקיימת של אספקת מים לחקלאות, במקום מי הבארות שנשאבו ושמשו למטרה זו עד היום. הצרכן החקלאי לא אמור להיות מושפע מהשינוי.
מדובר בכמות קולחים שאמורה להגיע בעתיד ל 15 מליון מ"ק.
לשם כך יש צורך בהנחת קוים בקוטר גדול ביותר- "32 (שהם כ 80 ס"מ) מאזור עמק יזרעאל עד האזור שלנו ובהמשך חלוקתם, הן לשטחי העמק למילוי המאגרים בחורף ולהשקיה בקיץ, והן לשטחים הגבוהים המשתרעים מהשטחים שמעל כפר יחזקאל במערב עד השטחים שמעל שדה נחום במזרח, זאת כאשר ככל שכמות הקולחים המוזרמת מתחלקת לצרכנים קטנה, בהתאם לקוטר הקווים של "30 ( 75 ס"מ) ובהמשך "24 (60 ס"מ). חלק נוסף משמעותי בפרויקט הוא חפירת שני מאגרים חדשים בשטחים הגבוהים בנפח כולל של כ 3.0 מליון מ"ק מעל בית השיטה ומעל מולדת. הגעת המים לצרכנים תהיה במערכת הקיימת.
סה"כ ההשקעה המתוכנת שאושרה לפרויקט היא כ 105.0 מליון ₪ במענקים מהמדינה.
ראוי לציין, שייחודו של הפרויקט מכל מה שעשינו עד היום במפעל אגודת המים, הוא בקטרים הגדולים של הקווים, כמוהם "לא ראינו" עד היום. הקווים הגדולים ביותר הקיימים היום באגודת המים הם של "20 (50 ס"מ) ובמקרה זה לפחות "הגודל כן קובע".
בסוף שנת 2006 קיבלנו תקציב לביצוע שלב א' של הפרויקט בסכום של 55.0 מליון ₪ ולפני מספר שבועות התחלנו בהנחת הקווים. בכוונתנו לסיים שלב זה במהלך שנת 2007 ולקבל בשנת 2007 את יתרת התקציב להשלמת הפרויקט הכוללת השלמת הקווים, חפירת המאגרים והקמת מכוני השאיבה. 
ביצוע הפרויקט מתוכנן להמשך כ 3 שנים ולהסתיים בשנת 2009.
לאחרונה פנו אלינו מנציבות המים בבקשה, שאגודת המים תספק קולחים גם לצרכנים נוספים (ישובים) שאינם חברים באגודת המים ואשר שטחיהם גובלים עם מפעל המים של האגודה. מדובר בישובים : גזית, ניר דוד, מסילות, שדה נחום, אשדות יעקב ואפשרות גם לנוספים.
בימים אלה אנחנו עוסקים בתכנון הרחבת הפרויקט לצרכנים אלה העשויה להגדיל את הכמויות בכ 3.0 מליון מ"ק (ל 18 מליון מ"ק) ואת ההשקעה ב כ 40.0 מליון ₪
 נוספים. הדבר גם עשוי לגרום להתמשכות הפרויקט לשנה נוספת אחת לפחות (סה"כ 4 שנים).
בנימה אישית - אני רואה זכות גדולה שנפלה בחלקי לקדם את נושא הבאת הקולחים לאזורנו, שעתידה להבטיח את המשך קיום החקלאות לאורך שנים. בשנים האחרונות עסקתי בקידום תכנון הפרויקט ואישורו ע"י כל הגורמים. לאחר שהתקבל התקציב התבקשתי והסכמתי לקחת על עצמי גם את ניהול ביצוע הפרויקט המתחיל בימים אלה. אני מאחל לעצמי ולאזור כולו שנצליח יחד לבצע את הפרויקט ול
הבטיח בכך את המשך קיום החקלאות באזורנו.


















מים מים ב........ששון?            -      צביקי נור

על בעיות המים של המדינה נכתב כבר כמעט כל מה שאפשר ואולי אפילו מעבר לכך.

אני רוצה להתרכז בבעיות המים של האזור שלנו והפתרונות המתוכננים לבעיות אלה.

האזור שלנו מקבל את מרבית מימיו מקידוחים ומעינות לאורך רכס הגלבוע, הניזונים משלוחה צפונית של אקוויפר ההר. מיעוט הגשמים בשנים האחרונות יצר גרעון במילוי החוזר של אקוויפר זה. כדי להימנע מפגיעה ונזק (שעלול להיות בלתי הפיך) במקור מים זה, נאלצה אגודת המים לצמצם ב 20% את השאיבה ואת אספקת המים לחקלאות לשנת 2009. לאור מיעוט הגשמים עד אמצע פברואר הייתה התכנית לקצץ את המכסות של המשקים ב 30% - דבר שהיה גורם נזק קשה עוד יותר לחקלאות באזור.

הגשמים החזקים שירדו במחצית פברואר, גם שיפרו את מצב האקוויפר וגם שיפרו את המצב  באזור עמק יזרעאל ממנו אנחנו אמורים לקבל קולחים במסגרת מפעל הקולחים הגדול אותו מבצעת אגודת המים – עליו ארחיב בהמשך- דבר שאפשר לרשות המים להקצות לנו כבר בסתיו זה 1.5 מליון מ"ק קולחים אותם אנחנו אמורים לקבל ממפעל תשלובת הקישון בעמק יזרעאל.

כפי שניתן לראות כבר מהנאמר עד כאן, הפתרון לבעיית מחסור מים באזורנו, הוא הבאת קולחים.

על מפעל הבאת הקולחים דיווחתי כבר בעבר. להלן עדכון.




פרויקט הקולחים- דיווח ועדכון 9/2009

לפני כשנתיים וחצי דיווחתי ביומן על פרויקט הקולחים, בקידומו אני עוסק ואותו אני מנהל במסגרת עבודתי באגודת המים. אני רוצה כאן לעדכן את תמונת המצב, מה קרה בשנתיים וחצי שחלפו ומהן התכניות לעתיד.

לעניין ה"קולחים" - אתחיל בתזכורת לגבי מספר נושאים החשובים לראיית והבנת הנושא.

"קולחים" הם התוצר שמתקבל לאחר שמי  הביוב (שפכים) עוברים טיפול וטיהור לאיכות ברמה הנדרשת – במקרה שלנו , לאיכות המותרת להשקיית כל הגדולים החקלאים ללא הגבלה. את הקולחים לפרויקט אנחנו מקבלים לאחר שעברו את כל הטיפול הנדרש ואנחנו איננו עוסקים בטיפול זה.

לפני כשמונה שנים החליטה משלת ישראל על מדיניות של עידוד הסבת החקלאות לשימוש בקולחים במקום מים שפירים הנדרשים לצרכיי שתייה. השימוש החקלאי בקולחים פותר בעיה קשה של זיהום הים ומקורות המים ושחרור המים השפירים חוסך התפלת מי ים יקרה ביותר.

יתרונם של הקולחים כמקור מים לחקלאות הוא בכך שכמותם מובטחת ויציבה ואינם תלויים בכמות הגשמים. בני האדם  הולכים וילכו לשירותים גם בשנות בצורת.

העידוד הממשלה נעשה ע"י מתן מענקים "נדיבים" להקמת מפעלים להשבת ואספקת קולחים, הכוללים הנחת קווי צינורות,חפירת מאגרים והקמת תחנות שאיבה.

על רקע עודפי הקולחים הצפויים באזור שממערב לנו (והאיום על קידוחי  המים שלנו בגין החשש משאיבה לא מבוקרת של הפלסטינים), אישרה נציבות המים את פרויקט הקולחים שלנו, שמשמעותו הבאת  הקולחים לאזור שלנו מאזור עמק יזרעאל (קולחי חיפה והמפרץ) ושילובם במערכת הקיימת של אגודת המים לאספקת מים לחקלאות, במקום מי הבארות שנשאבו ושמשו למטרה זו עד היום. הצרכן החקלאי לא אמור להיות מושפע מהשינוי.

בהתחלה היה מדובר בכמות קולחים למשקים חברי האגודה בלבד, שאמורה להגיע בעתיד ל 14 מליון מ"ק. בהמשך פנתה רשות המים לאגודה להרחיב את המפעל ולספק קולחים גם לישובים ברמת יששכר - לשטחי גזית שטחי אשדות יעקוב וישובים נוספים וכן להרחיב את המפעל להעברת קולחים גם לכוון מזרח, לישובי עמק בית שאן. סה"כ כמות הקולחים במפעל אמורה להגיע ל 20 מליון מ"ק.

היקף ההשקעות בפרויקט שעמד בתחילה על 105 מליון ₪ גדל משמעותית בגין הרחבת הפרויקט ועומד היום על כ 210 מליון ₪. גם משך ביצוע הפרויקט התארך ואמור להתמשך על פני  6-7 שנים.

בסוף שנת 2006 קיבלנו תקציב לביצוע שלב א' של הפרויקט, בסכום של 55.0 מליון ₪. במהלך השנים 2007 ו 2008 ביצענו את ההשקעות בסכום זה, בעיקר קוים ותחנות שאיבה.

את יתרת התקציב להשלמת הפרויקט, הכוללת תוספת קווים, חפירת מאגרים והקמת מכוני השאיבה, החליטה רשות המים לפרוס על 4 שנים נוספות, בשתי מנות של כ 70 מלש"ח כל אחת. לשנים 2009 ו 2010 קיבלנו תקציב נוסף של 70 מליון ₪.

בהתאם להחלטות רשות המים שלב ב' של הפרויקט יהיה הבאת הקולחים לצרכנים ברמת יששכר, במטרה להמיר ולשחרר מכסות מים שפירים ממי הכנרת והמערכת הארצית. כמות הקולחים המתוכננת לצרכנים אלה היא 3.2 מליון מ"ק. ההשקעות בשלב זה כוללות הנחת קוים בנית תחנות שאיבה והקמת מאגר גדול מצפון מזרח לכפר טייבה, ליד קו הנפט בדרך לגזית. את ההשקעות הכלולות בתקציב זה אנו מתחילים לבצע בשבועות הקרובים.

בהזדמנות זאת ניתנה גם האפשרות למשקי האגודה לשפר את אספקת המים לשטחים הקיימים ברמת יששכר. עין חרוד איחוד תביא מים במסגרת זו לשטח כפרה, שעד היום היה שטח בעל.

בנימה אישית – אחזור על הדברים שכתבתי ברשימתי הקודמת. אני רואה זכות גדולה שנפלה בחלקי לקדם את נושא הבאת הקולחים לאזורנו שעתידה להבטיח את המשך קיום החקלאות לאורך שנים.

אני מאחל לעצמי ולאזור כולו שנצליח יחד לבצע את הפרויקט ולהבטיח בכך את המשך קיום החקלאות באזורנו.




מים מים (קולחים) – בששון !! צביקי נור
כבר לפני שנה דיווחנו ותכננו על הצפי לקבל קולחים ממפעל תשלובת הקישון בעמק יזרעאל, כבר בסתיו/חורף הקרובים (2009/2010) בכמות של 1.5 מליון מ"ק – (מלמ"ק = מליון מ"ק). 
מסיבות שונות שחלקן ביורוקרטיה ופוליטיקה וחלקן השביתה הארוכה שהייתה ברשות המים (זוכרים לא דווח בתקשורת מפלס הכנרת), התעכבה התחלת הזרמת הקולחים עד תחילת חודש מרץ השנה. מתחילת חודש מרץ – ליתר דיוק ב 2/3/10 (תאריך "היסטורי") התחילה הזרמת הקולחים ממפעל תשלובת הקישון למפעל אגודת המים שלנו. ההזרמה נעשית לפי הוראת מנהל רשות המים (הגורם המוסמך החוקי להורות כנ"ל) ל"הזרמת קולחים בכמות של 5.0 מלמ"ק לשנת 2010". 
הקולחים מוזרמים בספיקה של 2.500 מ"ק/שעה (אלפיים וחמש מאות – זו לא טעות). 
הקולחים הם באיכות בלתי מוגבלת להשקיית כל הגידולים החקלאים והם מוזרמים למאגר המערבי של אגודת המים (מתחת לכפר יחזקאל) וכן לאספקה ישירה לצרכנים כאשר יש השקיה בעונה זו. 
לצערנו מהסיבות שמניתי, התעכבה התחלת ההזרמה ולכן חלק מהמאגרים כבר מלא במים שנשאבו מהבארות כך שלא נוכל לקלוט בשלב ראשון (באביב הנוכחי) יותר מכ 2.0 מלמ"ק ואת היתרה אנחנו מתכוונים לקבל בסתיו. 
כזכור ההבטחה להזרמת קולחים אפשרה לנו לצמצם את הקיצוץ במכסות המים לחקלאות בשנה שעברה. אנחנו מקווים שבעקבות התחלת קבלת הקולחים, ניתן יהיה לספק בעונה הנוכחית את מלוא מכסת המים לחקלאות - ללא קיצוצים. 
הגדרתי את התאריך של התחלת ההזרמה כתאריך "היסטורי" משום שהתחלת ההזרמה הנ"ל היא בעצם חנוכת מפעל הקולחים הגדול אותו מבצעת אגודת המים. מפעל זה אמור להבטיח את המשך קיום החקלאות הצמחית באזורנו – ומכאן החשיבות ההיסטורית של המפעל ושל תאריך חנוכתו. חשוב לציין שלמרות חנוכת המפעל, יש עדין הרבה לעשות ואנחנו ממשיכים בקצב מלא. בימים אלה, עם סיום החורף, אנחנו מתחילים לבצע את המשך ההשקעות בקווי צינורות תחנות שאיבה וכו'. היקף ההשקעות הצפוי לקיץ הנוכחי הוא כ 40 מליון ₪.

תוספת של צביקי - 2.5.14

הקולחים שאנחנו מקבלים מאושרים על ידי משרד הבריאות להשקיית כל הגידולים, לאחר שעמדו בתקן של 10 BOD וכלור נותר של 1 לאחר הכלרה במשך חצי שעה.

קורה שלאחר עמידה בתקן הזה ושהיית הקולחים במאגרים ה BOD עולה (בדרך כלל כתוצאה מהתפתחות אצות) אבל זה לא מוריד את איכות הקולחים ועמידתם בתקן של השקיה בלתי מוגבלת.

הבעיה של הקולחים שאנחנו מקבלים היא שהמליחות שלהם גבוהה - מתקרב ל 400 מ"ג כלור.

נעשית פעילות על ידי רשות המים להורדת רמת המליחות של הקולחים - אפשרות בשלב ראשון למהילה במים מתוקים.

"תקן ועדת ענבר" (הועדה שהגדירה את איכויות הקולחים - היה לי הזכות להיות חבר בוועדה זאת) קבע שמליחות הקולחים צריכה להיות עד 250 מ"ג כלור וללקוחות אזור חיפה אישרו חריגה עד 310 מ"ג. הכוונה הייתה להגיע לתקן הזה כאשר אזור חיפה יקבל חלק ממי השתייה ממתקן התפלה שיקום באזור המפרץ, במקום מי הכנרת "המלוחים" (250 מ"ג). בינתיים התכניות השתנו והשאיבה מהכנרת צומצמה ומים מותפלים יגיעו כנראה בהזרמה צפונה דרך המוביל הארצי.

צביקי והצינור


מפת צנרת הקולחים