6ea08de8302f11e290cd22000a1f90d7_7
אמא אדמה
ביצות בעמק
En-Harod-2013_012
חדר האוכל
En-Harod-2013_03
בית חולים בעין חרוד - 1926
מחנה אוהלים - עין חרוד
עמק חרוד - צילום אסף סלומון
עין חרוד - 1937
עין חרוד ליד המעיין
החברה טובלים - 1924
ריקור 2006
עין חרוד בשנות ה 30
fde3141a959411e28a2e22000a1fbc67_7
En-Harod-2013_01
עמק חרוד - צילום אסף סלומון
מחנה אוהלים - עין חרוד
אדמות עין חרוד טרם יישובן
עין חרוד איחוד מבט מהגבעה
ריקור - מבט אלכסוני
מעיין חרוד - 1923
333cd176959711e2829522000a1fa769_7
עין חרוד איחוד - היום
העמק הוא חלום
מדגה עין חרוד איחוד
המדגה שלנו ב 2015 – ראיון עם מרדכי ותמיר גל
שטח
שטח המדגה שלנו כיום הנו כ 700 דונם המורכבים מ:
350 דונם – שטחי עין חרוד איחוד
200 דונם – שטחי גבע
150 דונם – בריכות מרוכזות 
מרבית בריכות הדגים שלנו בנויות במדורג ממערב למזרח כך שהבריכה המערבית ביותר הנה הגבוהה ביותר וכל בריכה נמוכה בסדר גודל של 2 מטר מזו שלידה מה שמאפשר להעביר את רוב מי הבריכות מהאחת לשנייה בגרביטציה (חסכון בחשמל) בזמן שמרוקנים את המים לצורך שליית הדגים.

מים
במדגה כיום כ 2.7 מיליון קוב מים כאשר כ 2 מיליון קוב בשטחי עין חרוד איחוד ו 0.7 מיליון בשטחי גבע. 
חידוש המים המשמשים אותנו כיום הנם מים הנשאבים מבארות לרגלי הגלבוע כאשר מרביתם מסוחררים במערכת ונשארים בשטח. המים בבריכות הדגים הנם בדרגת מליחות של 2000 ± מ"ג כלור כאשר בבריכות המרוכזות מליחות המים הנה מעל 3000 מ"ג כלור ובסוף עונת הקיץ מגיעה לפעמים לרמות של 4000 ו 5000 מ"ג כלור. 
אם בעבר בריכות הדגים שימשו כמאגרי מים עבור השקיית שטחים חקלאיים, כיום, מליחות המים איננה מאפשרת שימושים נוספים. קונים מאגודת המים כ 0.6-0.8 מיליון קוב בשנה בעיקר בתקופת החורף ברמת מליחות של 300-700 מ"ג כלור והם משמשים לחימום בריכות האמנונים הסובלים מקור, כאשר ישנן זרימות בנחל חרוד, שואבים ככל האפשר מהנחל. תוספות המים באות לפצות בעיקר על אובדן מים בתקופת הקיץ הנגרם בעיקרו מקצב חלחול ואידוי העשוי להגיע במהלך חודשי הקיץ החמים לכדי 700 קוב ליממה!

דגים
מגדלים 3 סוגי דגים עיקריים והם האמנון, הקרפיון והבורי. לאורך השנים בוצעו ניסיונות גידול של דגים שונים (אפילו שרימפסים) וכיום ניתן למצוא בבריכות גם את הכסיף (סוג של קרפיון) בכמות קטנה, נעשים ניסיונות לגדל את דג ה "בס" בבריכות מיוחדות והמעניין ביותר הוא גידול דג ה "מוסר" שהנו דג ים טורף המכונה "דג משטרה" ומשמש בבריכות שלנו לחיסול השרצה פראית של אמנונים.
מאכלסים את הבריכות בצפיפות של 2000-3000 דגיגים לדונם כאשר החלוקה לפי הסוגים השונים הנה כדלקמן:
2000 - אמנונים
450 - קרפיון
350 - בורי
30 - מוסר 
כל סוג של דג מגיע ממקור אחר: 
דגיגי האמנונים נרכשים מאחד ממשקי הרבייה בגיל של חודש אחד לאחר שעברו תהליך של היפוך מין (*) והינם (90%) אוכלוסייה כל זכרית. 
(*) - בשל העדפה לגדל בעיקר אמנונים זכרים (התפתחותם לבגרות מהירה יותר, ומשקלם גבוה יותר), נעשה טיפול הורמונאלי לדגיגים אשר כתוצאה ממנו הם עוברים היפוך מין.
דגיגי הקרפיונים נרכשים ממעגן מיכאל בגיל 3 חודשים ובמשקל של 10 גרם האחד לאחר שעברו תהליך של חיסון (הטבלה בנוזל המכיל וירוס מוחלש) כאשר ווירוס שהגיע לארץ בשנת 2000 השמיד את אוכלוסיית הקרפיונים. 
את דגיגי הבורי רוכשים כיום בעיקר מספרד כאשר מבצעים השלמות מספקים בארץ. זה המקום להזכיר את "לילות הבורים" הארוכים בהם צוות המדגה + פנתרים צעירים נהגו לצאת בלילות סערה לצוד את דגיגי הבורי בשפכי הנחלים, עם ארוחת הבוקר שלאחר מכן...

ייצור
הצריכה בארץ לדגי בריכה עומדת על 15,000 – 18,000 טון בשנה שזה כשליש מצריכת הדגים הכללית בארץ, שני השליש הנוספים מגיעים מיבוא דגים מעובדים (אמנונים, קרפיונים ובעיקר סלמון) וכמובן דגי ים.
במאי 2013 הועלה המיסוי לרמה של 15 ₪ לק"ג יבוא של אמנונים כאשר אפילו לאחר מיסוי זה, מחיר היבוא, מתחרה היטב במחיר התוצרת המקומית.
אנחנו מייצרים כ 500 טון בשנה המתחלקים:
350 טון אמנונים
70 טון קרפיונים
70 טון בורי

גידול
גידול דגים נמשך 18-20 חודש במהלכם נבחנת אוכלוסיית כל בריכה אחת לשבוע לבריאות וקצב גידול הדגים ובהתאם לתוצאות, מותאם סוג וכמות המזון. אכלוס הבריכות מתחיל באפריל כאשר באוקטובר, לקראת החורף, מעבירים את הדגים לאכסון חורפי. האמנונים מטילים רק באביב או בקיץ, עיקר גידול הדג מתבצע בקיץ ולאחר כשנה לערך, מועברים הדגים מאימון לפיטום.  
לקראת סוף הקיץ, כאשר יש יותר מ 50% דגים בגודל שיווק, מתחילים לדלל את האוכלוסייה כאשר הדגים לשיווק מועברים למחסנים.
ככלל, הדגים גדלים באופן אופטימאלי רק בטמפרטורה שמעל 20 מעלות. הקרפיון והבורי פחות רגישים לטמפ. מים נמוכה, האמנון מאוד רגיש לקור ולפני מספר שנים איבדנו כ 150 טון אמנונים שמתו כתוצאה מקרה. 
הדרך להתמודד עם טמפ. נמוכות בחורף היא בעזרת חימום מי הבריכות ע"י הזרמת מים מבארות המגיעים בטמפ. של 20-22 מעלות.

מזון
מזון הדגים הנן כופתיות בהרכבים שונים המותאמים לצורכי הדגים. כיום קונים את כל המזון מצמח תערובות כאשר הכופתיות עצמן צפות על המים (ניתן לעקוב אחר קצב צריכת המזון) ומכילות מרכיבי מזון כגון סויה, תירס, קמח דגים, ויטאמינים ועוד. לאורך מרבית העונה, הכופתיות מכילות כ 30% חלבון כאשר לקראת סוף עונת הגידול, מעלים את אחוז החלבון ל 35% על מנת להשיג קצב גידול מהיר יותר בצפיפויות הגבוהות.
מחיר טון כופתיות סטנדרטי הנו כ 2200 ₪.  

חמצן 
פרמטר קריטי בבריאות הדגים וקצב הגידול שלהם היא רמת החמצן במים, רמה זו נבדקת מדי יום בכל בריכה. רמת החמצן במים מושפעת ממספר פרמטרים כגון מזג האוויר (בחורף כאשר המים קרים, יש יותר חמצן מומס במים), כמות אצות וצפיפות הדגים. את רמת החמצן מווסתים ע"י "חמצניות" שהם מתקנים המערבלים את המים עם אויר וגורמים להכנסת חמצן למים, על פי רמת החמצן הנמדדת, קובעים את מספר החמצניות ושעות ההפעלה שלהן בכל בריכה.  

שליה
בכל הבריכות הגדולות, ישנם מתקני שליה המבוססים על 4 עמודים גבוהים הממוקמים באזור ניקוז הבריכה שלהם מחוברת רשת גדולה המתרוממת בעזרת מנוע חשמלי. 
כאשר מתכננים שליה, מורידים את הרשת לקרקעית הבריכה ומתחילים לפזר מזון במרכז הרשת מספר ימים לפני השלייה. 
הרמת רשת מאפשרת לאסוף כ 5-8 טון דגים המועברים בעזרת משאבה למתקן מיון גלילים המפריד את הגדולים מהקטנים, הגדולים למחסנים או לשיווק והקטנים מוחזרים לבריכה.

שיווק
יש בארץ 3 חברות לשיווק דגי בריכות, את תוצרת הבריכות שלנו אנחנו מוכרים לדג שאן (מפעלים אזוריים בית שאן) בבעלות דודי עזרא ואת תוצרת הבריכות של גבע לחברת "מאסטר פוד" (הסכמים קודמים).
השיווק המאורגן שהיה עד לפני כ 15 שנה, התפרק כתוצאה מרצון מספר מגדלים גדולים לשלוט בשוק וכתוצאה מכך, השיווק כיום איננו מאורגן וכל חברה מתחרה ברעותה. 
אמנם יש שולחן מגדלים האמור לקבוע מחירי מינימום אבל בפועל, זה לא עובד והתחרות פראית ומורידה מחירים.
אם בעידן השיווק המאורגן היו בארץ 68 מגדלי דגי בריכות, כיום נותרו רק 22 מגדלים כאשר אלה שלא סגרו את הענף התארגנו במסגרות מקומיות או אזוריות.

מחירים
מחירי הדגים למגדל כיום:
אמנונים - 12 ₪ לק"ג
קרפיונים - 13 ₪ לק"ג
בורי - 15 ₪ לק"ג לדג של 700 גרם ו 22 ₪ לק"ג לדג של 1 ק"ג.
אנחנו מספקים לשוק דגים במשקל:
אמנונים - מעל 0.5 ק"ג
קרפיונים - מעל 1.5 ק"ג
בורי - מעל 0.7 ק"ג  

ציפורים 
זו מלחמה מתמדת! 
מנובמבר ועד תחילת אפריל חולפות בארצנו להקות קורמורנים ושקנאים המוצאות בבריכות הדגים שלנו "בוּפֶה" מזומן ונוח. 
בנוסף להם, נהנות מאוד האנפות האפורות לדלל את אוכלוסיית הדגים שלנו בעיקר במחסנים. 
אמנם, הוקם מאגר האכלה באזור רם-און שתפקידו היה למנוע את הגעת הציפורים לבריכות הדגים אולם, לאחר שהן גומרות את הארוחה שם, חוזרות לבריכות שלנו. 
על מנת להתמודד עם מכה זו (השקנאי הוא עוף מוגן ואסור לפגוע בו) אנחנו נעזרים בשלל אמצעי הפחדה העושים רעש וכמו כן, אנחנו מעסיקים עובד מיוחד בעלות גבוהה במשך 7 חודשים בשנה שכל תפקידו הוא לגרש ולהבריח את הציפורים. 
נשקלים כיום התקנת אמצעי מיגון כגון רשתות בעיקר מעל המחסנים.

צוות
הצוות כיום כולל 5 עובדים קבועים שמתוכם 2 תאילנדים וכן כ 10 בני נוער הממשיכים את המסורת העין חרודית. 
מרדכי ותמיר מציינים במיוחד את פעילותה והתמדתה של דניאל מסורי ומאחלים למצוא עוד מספר בני משק שיכנסו לענף "תובעני" זה. 

לסיכום 
המדגה שהיה ענף חקלאי מוביל לאורך הרבה שנים בהיסטוריה של עין חרוד, נאבק כיום על שרידותו הכלכלית. 
גורמים חיצוניים כגון כמויות ומחירי המים, מחירי המזון ומנגנון שיווק הדגים הם הגורמים העיקריים לירידת קרנו של ענף זה. מקצועיות, התמדה, חדשנות ובעיקר עקשנות הם המתכון להצלחת הענף!

רשם מפי מרדכי ותמיר גל - יואב צור ‏10 מרץ 2015 

דברי הדגים ... - תמיר גל
בשנות ה-50 מיד לאחר הפילוג וחלוקת השטחים, עמד לייזר מן ז"ל בראש קבוצה שקיבלה עליה את ברכות הדגים מעבר לנחל חרוד, במטרה לנצל את המים ולמצוא מקור פרנסה נוסף לקיבוץ. הם הקימו בשטח של כ-45 דונם מספר בריכות ונתנו את יריית הפתיחה לענף המידגה בעין חרוד איחוד.
בתחילת שנות ה-60 עת חזר מרדכי גל מהצבא חָבַר ללייזר ועם עוד מספר חברים החלו בהרחבת הענף על ידי חפירת בריכות בצדו הצפוני של נחל חרוד ובעזרת צירוף כמה דונם שלא טופלו על ידי המאוחד, התחילו בבניית עסק שהלך ונהיה משמעותי בקיבוץ.
מעבר למקור הכנסה לקיבוץ, אחת המטרות המרכזיות של הקמת הענף הייתה שמירה על הקרקעות תוך ניצול מקורות המים הנובעים מהמעיינות לרגלי הגלבוע. בתחילת שנות ה-70 נוצר מצב שבאגודת המים יש שפע מים מליחים בבארות בית אלפא ויש רצון וצורך לנצלם. לטובת העניין חברו מספר משקים על מנת לבצע פרויקט חפירה משותף של הקמת בריכות דגים שיחסוך הנחת צינור והעברת המים לאזור המערבי. לימים נקראו חפירות אלו, "הבריכות המרוכזות" (עקב ריכוז בריכות בקובייה זו של מספר משקים). לאחר שנים של ניצול מים וקבלת תשואה יפה מאזור זה שופצו ארבע הבריכות המקוריות לשני מאגרים עמוקים שמהווים נדבך חשוב במערך פיטום הדגים עד היום.
ענף המידגה בעין חרוד איחוד שהיה משמעותי ביותר מיום היווסדו קיבל במהלך שנות ה-80 תפנית ודחיפה משמעותית בבניית מאגרי מים חדשים ועמוקים מתחת לשטחי המשק. מאגרים אלו שימשו באותם ימים מלבד לגידול דגים גם להשקיית שטחי הגד"ש בעמק. לאחר מספר שנים בעקבות תהליך של המלחת הקרקעות כתוצאה מהשקיה במים אלו, הופסקה פעולה זו והענף הפך להיות יחידה נפרדת בפני עצמה לגידול דגים בלבד.
הגידול העיקרי עד אותם ימים היו דגי קרפיון, דגי בורי ומעט דגי כסיף. הפסקת ההשקיה על ידי הגד"ש ומחזור המים הגדול בתוך הברכות גרם להמלחת מי הברכות וכתוצאה מכך החלטנו בתחילת שנות ה-2000 על שינוי סל הדגים והכנסת דג האמנון כדג המוביל בברכות.
לאורך כל השנים עבר הענף מכשולים רבים בדרך, מנזקי טבע וקרות בחורף ועד מחלות ווירוסים. למרות כל זאת, ידע תמיד ענף המידגה לשמור על יציבות ורווחיות הודות לצוותים טובים ומגובשים שתמיד ריכזו את טובי בני המשק אשר עבדו, תרמו ובעיקר שמרו על הרוח העין חרודית ששמה נודע למרחוק.
בשנים האחרונות, למרות עלייה חדה במחירי המזון אשר השפיעה רבות על עלויות הייצור, ידע הענף יציבות ורווחיות בעיקר הודות להתבססות וחיזוק מעמדו של דג האמנון בשוק הישראלי (צורתו וטעמו מותגו כ"הדג הישראלי").
בעקבות שנים רבות של יציבות ורווחיות ולאחר בדיקות רבות החלטנו לקבל הצעה משכנינו ממערב ולצרף את בריכות הדגים של קיבוץ גבע לשטחינו. מטרתו העיקרית של מהלך זה הייתה לבסס את חוות הדגים שלנו עם שטח של 700 דונם ותוספת של כעוד 200 טון אמנון לסל הייצור. המהלך יצא לדרך בחודש אפריל – הבריכות אוכלסו והתחלנו לפטם דגים במאגרי גבע.
בחודש יוני האחרון חלה תפנית משמעותית בנושא השיווק בשוק הדגים הארצי. תפנית זו נבעה משלוש סיבות עיקריות:
1) עקב טמפרטורות נוחות בחורף 2012-2013, אחוז ההישרדות בדגי האמנון בכל הארץ היה גבוה (דג טרופי אשר סובל מקור וזקוק לשמירה חורפית).
2) מלחמה בין שלושת חברות שיווק הדגים בארץ על פלחי שוק עתידיים.
3) ייבוא מסיבי של דגי אמנון מסין.
הביטוי הראשוני והמשמעותי היה ירידה גדולה במחירי הדגים שהחריפה בחודשיים האחרונים עקב הצטרפות דגי אמנון חדשים ממחזורי הפיטום של הקיץ האחרון ולחץ גדול על השוק. הנתונים מצביעים על כך שבארבעת החודשים האחרונים הפסידו כלל המגדלים בארץ כ-10 מיליון ₪. בחודשיים האחרונים אנו מקיימים פגישות אינטנסיביות בפורומים שונים ונערכים לתכניות חירום על מנת לעבור משבר זה באופן הטוב ביותר תוך מתן דגש על מזעור הנזקים ככל האפשר ושיקום המצב הכללי בשוק.
במדגה בעין חרוד ממשיכים לפעול גם בימים אלו מתוך מקום של אחריות, מחשבה ומיצוי מקסימאלי של כל המשאבים העומדים לרשותנו על מנת לעבור תקופה זו במהרה ומתוך שאיפה לחזור להיות ענף יציב ורווחי כפי שהיינו עד כה.
חוות הדגים של עין חרוד מתפרסת על שטח של כ-500 דונם. בפריסה ארצית מדובר באחת מהחוות הקטנות בארץ. לחווה קטנה יתרונות לא מעטים אך גם קושי הישרדותי המתבטא בעיקר בשוק הדגים ובהתמודדות עם העלייה הקיצונית והמתמדת בעלויות הגידול (בעיקר עלייה חדה של מחירי המזון עקב התייקרות הגרעינים).
מזה מספר שנים אנו בודקים חלופות שונות אשר יאפשרו לנו למצוא את הכיוון המתאים ויעזרו לנו לייצב את החווה באופן משמעותי בתוך מלחמת ההישרדות היומיומית.
לאחרונה הוחלט על סיפוח שטחי הבריכות של קיבוץ גבע (כ-200 דונם) אל שטחי הבריכות שלנו. אנו רואים תהליך זה כטבעי עקב הקִרבה הגיאוגרפית בין החוות ומאמינים כי בעזרת הרחבת שטח הגידול נוכל לחזק את החווה שלנו ולהפוך ל"שחקן" משמעותי יותר בשוק הדגים הארצי. מטרתו העיקרית של האיחוד הוא הגדלת התפוקה השנתית תוך ניצול מרבי של הפוטנציאל הקיים בשתי החוות על ידי הכוחות והאמצעים העומדים לרשותנו.
גם לדגים זו תקופה רבת משמעות. בימים אלו מסתיים אכלוס הבריכות והמאגרים ולטיבם ואיכותם יש השפעה רבה על תפוקת הענף. כמו כן, עונת פיטום חדשה עומדת בפתח ובמרכזה עיסוק אינטנסיבי סביב כל נושא הזנת הדגים והאכלתם וכן דילול הדגים שהגיעו לגודל המתאים לשיווק ושלייתם לשוק.
לסיום, זה בהחלט המקום להגיד תודה לדניאל מסורי שביד מקצועית ונאמנה אחראית על משימת התפעול המורכבת הזו ולבני הנוער החרוצים שבאים לעבוד בכל הזדמנות.