אדמות עין חרוד טרם יישובן
ריקור - מבט אלכסוני
En-Harod-2013_012
העמק הוא חלום
מעיין חרוד - 1923
בית חולים בעין חרוד - 1926
fde3141a959411e28a2e22000a1fbc67_7
חדר האוכל
אמא אדמה
עמק חרוד - צילום אסף סלומון
ביצות בעמק
עמק חרוד - צילום אסף סלומון
עין חרוד איחוד - היום
מחנה אוהלים - עין חרוד
En-Harod-2013_01
מחנה אוהלים - עין חרוד
עין חרוד - 1937
עין חרוד איחוד מבט מהגבעה
6ea08de8302f11e290cd22000a1f90d7_7
333cd176959711e2829522000a1fa769_7
עין חרוד בשנות ה 30
עין חרוד ליד המעיין
החברה טובלים - 1924
ריקור 2006
En-Harod-2013_03
הסדר כספי: מרעיון ליצירת הסכמות ובעיקר- לביצוע בהקדם
הסדר כספי: מרעיון ליצירת הסכמות ובעיקר- לביצוע בהקדם - בארי הולצמן

עם סיום סידרת שלושת הרשימות בנושאי שיוך, ובעיקר לאחר פירוט הצעתי להסדר כספי, פנו אליי חברים רבים בשאלות, בקשות להבהרה ולהפתעתי בקריאות עידוד. לפיכך אנסה הפעם לצמצם את היריעה לנושאים העיקריים:

מה "עקץ אותי" פתאום ?
החל מאמצע שנות ה-90' נחשפתי כמנהל חברת "א.ב. תכנון" דרך מהלכי התכנון של שכונות קהילתיות והכנת תב"עות לקיבוצים רבים, לקשיים המרובים הקשורים בהיבט הקנייני-הקרקעי של המהלכים הנ"ל. רובם של קשיים אלו היו מבית מדרשו של מינהל מקרקעי ישראל (ממ"י). להערכתי זיהיתי את דפוס הפעולה של ארגון זה ואת המגמות המסוכנות המאפיינות את התנהלותו כלפי ההתיישבות החקלאית - כפרית. מגמות אלו התבררו יותר ויותר בחלוף השנים. נדהמתי להיווכח עד כמה אפילו חוזה החכירה לדורות (49 שנים) עם ממ"י, הנחשב אצלנו כקרוב לכתבי הקודש - פגיע וניתן לשינויים חד-צדדיים. למען האמת גם ראיתי כיצד חלק מן היישובים מפירים בהסתר או בריש גלי את הוראות החוזה. כבר אז התקוממתי כנגד העונשים הקולקטיביים המופעלים עד היום כלפי כל היישובים החקלאיים כפריים. התרשמתי מן האלימות השלטונית, מיצירת הסכסוכים היזומה בין ההתיישבות ל"קשת הדמוקרטית המזרחית", מהשיסוי הציבורי כנגד ההתיישבות ומהמשמעות הכלכלית האדירה של המגמות המסוכנות הללו. בעת שירותי במשרד ראש הממשלה בראשית שנות ה- 2000, התבררו לי היבטים נוספים וחמורים בתחום זה, הפעם מנקודת השקפה של "מישהו מבפנים". התפתחות עלילת שיוך הדירות מייצגת הבשלה של מגמות אלו לכלל עשייה. הרגשתי שעתה הזמן לפעול בעניין זה כאן בעין חרוד ולא רק ברמה הלאומית-תנועתית.

מה עוד יש להוסיף ולהדגיש ?
תוך כדי גיבוש הצעתי להסדר כספי, כפי שפורטה ברשימה השלישית ביומן הקודם, ובמיוחד אחרי פרסומה, נוכחתי כי לא הדגשתי בה מרכיב חשוב ביותר: מרכיב הזמן. זהו מרכיב שיש להדגישו שוב ושוב.
הֶסדר זה נדרש למימוש בטווח זמן ממש מידי. הוא אמור להסדיר זכויות של שכבה מוגדרת רבת שנים ועתירת זכויות. ניתן לעשות זאת בשני אופנים המשלימים אחד את השני:
הראשון: החלטה מידית על יום קובע. נניח 01.01.2015. יום קובע זה מזכה כל חבר ותיק בפירות ההסדר הכספי, כפי שיוסכם עליו בהמשך.
השני: הפרדת נושא ההסדר הכספי מכל דיון אחר הקשור בהפרטה, מודל שיזורי או המשך מצב המכונה שיתופי. הפרדה זו מיועדת לניתוק נושא ההסדר הכספי מלוח הזמנים ההולך ומתארך עד להשגת הסכמות בשאלות כבדות אלו. ההסדר הכספי אינו עומד בסתירה לאף אחת מן ההחלטות עליהן דנים כבר כמה שנים ועתה מתחבט בהן הצוות המשולב.
יישום מידי של צעדים אלו הנו מהלך של הוגנות ועשיית צדק אשר גם הם כבר באים באיחור של שנים.

מאיפה הכסף להרפתקה זו ?
ברשימה הקודמת ציינתי כמה מקורות: קרנות קיימות בהיקף לא מבוטל, רכישת מניית הצטרפות לעין חרוד ממשפחות נקלטות, וצבירת כספים נוספת.
ברצוני לפרט את המקור השלישי: צבירת כספים נוספת.
אנחנו אחרי השקעות עתק בבנייה, בפיתוח מקורות פרנסה עתידיים (בעיקר בריקור). עתה הזמן לסמן צבירת חלק משמעותי מן הרווחים העתידיים כמקור חשוב ויסודי למימון ההסדר הכספי. ואדגיש - לא כל הרווחים אבל חלק גדול מהם.

מי יוביל את המהלך ?
כרגיל - חברי המזכירות. להערכתי ולתקוותי יצטרפ
ו אליהם רבים וטובים מכל שכבות הציבור. זהו מהלך מתבקש וראוי.