העמק הוא חלום
עמק חרוד - צילום אסף סלומון
מחנה אוהלים - עין חרוד
עין חרוד איחוד מבט מהגבעה
ריקור - מבט אלכסוני
En-Harod-2013_012
עמק חרוד - צילום אסף סלומון
ריקור 2006
333cd176959711e2829522000a1fa769_7
עין חרוד - 1937
החברה טובלים - 1924
אמא אדמה
חדר האוכל
עין חרוד ליד המעיין
ביצות בעמק
fde3141a959411e28a2e22000a1fbc67_7
עין חרוד איחוד - היום
מחנה אוהלים - עין חרוד
En-Harod-2013_01
עין חרוד בשנות ה 30
בית חולים בעין חרוד - 1926
6ea08de8302f11e290cd22000a1f90d7_7
אדמות עין חרוד טרם יישובן
מעיין חרוד - 1923
En-Harod-2013_03
אנא מכם – אל תתנו להחזיר אותנו אחורה...התקדמנו מאז
אנא מכם – אל תתנו להחזיר אותנו אחורה...התקדמנו מאז.
בשמות השונים של התנועות הקיבוציות השונות נהגו תמיד לשלב מילה שהשורש שלה הוא "א ח ד" – וזה היה תמיד מתוך כוונה טובה לומר, שאנחנו - למרות שזה לא בדיוק נראה כך – מאוחדים. כך, הגם ששנות קיומנו, כתנועות קיבוציות, היו רצופות בפילוגים מסיבות כאלה או אחרות... לא ויתרנו על המלים "מאוחד" "איחוד" ו"מאוחדת" כשמות מגדירי זהות אחת, ברורה ומשותפת. אך הפילוגים גם הם "לא ויתרו"...ולכן היו גם היו.....והשאלה היום היא – האם עודם ישנם.
היום יש הקוראים להגיע "למועמד אחד מוסכם", לתפקיד מזכיר התנועה, אך מראש הם (המציעים ההגונים הללו) "רומזים" ש"המוסכם" הזה אסור שיהיה חס וחלילה ..."איש מרצ".
מכאן ניתן ללמוד, כי הקריאה להתאחד סביב מועמד אחד "מוסכם" פירושה המעשי – כי "המוסכם" הזה צריך להיות איש "המחנה ציוני" ולכן יש למנוע את בחירתו של מרקי לוי, שהיה מנכ"ל התנועה, עשה את הנדרש והמבוקש בצורה הראויה ביותר, אך הואיל והוא "איש מרצ" יש להיזהר ממנו.
כמי שעבד 8 שנים בתנועה וגם הצביע בבחירות האחרונות ל"מחנה הציוני" מתוך תקווה, כי עדיין מדובר במפלגת העבודה – אני מודיע בזאת לכל מי שמתייחס לענין ברצינות ומתוך ראיית טובתה של התנועה, כי בחירת מי שהיה מנכ"ל התנועה לתפקיד מזכיר התנועה – היא המהלך הכי הגיוני בנסיבות הקיימות, ולכן אני משתדל להביא מסר זה לכל מי, שדואג לטובתה של התנועה ולעתידה כתנועה שיתופית דמוקרטית.
אפילו מהבחינה המעשית למהלך שנועד לחבל בסיכויי מרקי לוי להיבחר לתפקיד, א י ן כל משמעות או ערך. "המחנה הציוני", לפי הצהרת מנהיגיו, יישאר באופוזיציה וכפי שראינו כבר בשנים האחרונות (והן בכלל לא מעטות) גם זאב (ולוולה) שור וגם איתן ברושי, נאלצו להתמודד עם ממשלות, שהונהגו על ידי הליכוד, והיותם מוגדרים כ"אנשי מפלגת העבודה" לא היה בה כדי להביא לפתרונות טובים יותר בכל הקשור לטובתה של התנועה ולקיבוציה.
חברים, חובה לזכור: התנועה הקיבוצית אינה מפלגה ואינה פועלת בשירותה של מפלגה! היו פעם ימים אחרים...ימים בהם התפלגו קיבוצים וחברי קיבוצים הגיעו לידי מצב שאפילו הכו זה את זה...("חברות" לדוגמה). יצאנו מזה! אנו תנועה של אגודות שיתופיות שחיים בה אנשים – וגם מתווספים אליה אנשים- המאמינים ברעיון השיתופי קהילתי (אפשר לומר גם "קואופרטיבי") - אך בענינים מדיניים כלל לאומיים ובינלאומיים, יש להם דעות שונות ולגיטימיות, ומי שייבחר למלא את תפקיד המזכיר של תנועה זו, חייב להיות כזה שיבין, כי הבלטה של תווית מפלגתית מכל סוג שהוא, על דגלה של התנועה וכך גם חדרי הצוות הנבחר, שינהל את ענייניה, דוחפת אותנו שנים אחורה ...ולמקום גרוע.
מי רוצה לחזור לשם? לא זוכרים איך זה היה ולאן התגלגלנו? הקמת התק"צ היה בה ניסיון כן ומתאים לתקופתנו לבנות תנועה אחת המתאפיינת בערכים חברתיים פנימיים של אחריות משותפת ושל ערבות הדדית, של מעורבות חברתית ושל תודעת שירות אזרחית ולאומית ...אז מה? רוצים לחבל בזה ולהניף שוב פעם דגל מפלגתי מפלג? אסור לתת לזה לקרות. ולו רק מפני ש"אוהבינו" במחנה ה"לאומי" יאמרו (אולי רק בינם לבין עצמם, אך בחלט, בחיוך...) "נו...הם שוב דופקים את עצמם הקיבוצים הללו".

עמיקם אסם
אפיקים