עין חרוד בשנות ה 30
עין חרוד - 1937
En-Harod-2013_03
עמק חרוד - צילום אסף סלומון
333cd176959711e2829522000a1fa769_7
אמא אדמה
עין חרוד איחוד מבט מהגבעה
ריקור 2006
fde3141a959411e28a2e22000a1fbc67_7
En-Harod-2013_012
עמק חרוד - צילום אסף סלומון
En-Harod-2013_01
מחנה אוהלים - עין חרוד
החברה טובלים - 1924
ריקור - מבט אלכסוני
חדר האוכל
עין חרוד ליד המעיין
בית חולים בעין חרוד - 1926
אדמות עין חרוד טרם יישובן
6ea08de8302f11e290cd22000a1f90d7_7
ביצות בעמק
מעיין חרוד - 1923
עין חרוד איחוד - היום
מחנה אוהלים - עין חרוד
העמק הוא חלום
מיסוי קיבוצי: למי שייכות הכנסות החבר?
מיסוי קיבוצי: למי שייכות הכנסות החבר?
חוות דעת משפטית שהועברה לתנועה הקיבוצית מבהירה כי דרישת המיסוי החדשה שמנסה לקדם משרד האוצר אינה מוצדקת - גם בקיבוצים מתחדשים ההכנסות שייכות לקיבוץ

יעקב דרומי 5.10.16

אחת המחלוקות הקשות שבין משרד האוצר, רשות המסים והמוסד לביטוח לאומי מצד אחד, לבין התנועה הקיבוצית מצד אחר, מחלוקת העומדת בלב הוויכוח בנושא שיטת המיסוי הקיבוצי, נוגעת לשאלה: למי שייכות הכנסותיו של חבר הקיבוץ? האם לקיבוץ, כעמדת התנועה, או לחבר, כעמדת רשויות המס?
הצעת האוצר במסגרת תיקוני המס מבקשת לקבוע כי הכנסת חבר קיבוץ מתחדש תיחשב כהכנסתו של החבר ולא של הקיבוץ. אם הכנסת החבר היא של החבר, הרי שהיא צריכה - על פי רשות המסים - להיות ממוסה במקור אצל החבר ובנפרד מהכנסות הקיבוץ, ומתוך התייחסות שונה לכך שהכנסת החבר, הלכה למעשה, היא זו המגיעה לתקציבו, לאחר שבוצעו ממנה ההפרשות לערבות הדדית שבהן מחויב הקיבוץ לחבריו, ועל בסיס ההחלטות לגבי החיובים הפנימיים.
פועל יוצא מגזירות האוצר הוא חישוב וגבייה של מס הכנסה ושל דמי הביטוח הלאומי על בסיס שונה בתכלית מהמצב הקיים, ופגיעה בעקרונות הערבות ההדדית.
חוות דעת משפטית שנמסרה למזכיר התנועה הקיבוצית קובעת כי גם בקיבוץ מתחדש (או במושב שיתופי) המקיים את עקרונות היסוד העומדים בבסיס מהותו של הקיבוץ המתחדש - הכנסותיו של חבר הקיבוץ ממשיכות להיות שייכות לקיבוץ, והן חלק בלתי נפרד מהכנסותיו.
עו"ד ליעד סידר (לאמעי, סידר, רהט, צידון, פינק, עורכי דין) שוזר בחוות הדעת שכתב את אמרותיהם של שופטי בית המשפט העליון (בבג"ץ תל יוסף), שלפיהן "הקיבוץ היה ועודנו אגודה שיתופית ייחודית, יצירה אנושית ישראלית חברתית ומשפטית. הקיבוץ המתחדש הוא בראש ובראשונה קיבוץ, גוף שיתופי שבחר לשמור על הגרעין היסודי של עקרונות השיתוף (...) העומדים בתוקפם, אף אם בשינויים מסוימים, גם בקיבוץ המתחדש".
עוד הוא מביא מעמדתו של רשם האגודות השיתופיות, שלפיה "הבסיס לחיים הקיבוציים הוא ערבות הדדית, בבחינת 'כל חברי הקיבוץ ערבים זה לזה'. (...) בשונה מאגודות שיתופיות אחרות, הן הקיבוץ השיתופי והן זה המתחדש חובקים תחומי חיים שונים, לא נושא העבודה בלבד, ולכן אין להפריד בין עצם השתייכותו של החבר לאגודה - דהיינו הקיבוץ - לבין עבודתו".
"כשם שאין להפריד בין החברות בקיבוץ לבין העבודה", אומר עו"ד סידר, "כך גם אין להפריד בין הכנסות החבר להכנסות הקיבוץ. גם בקיבוץ המתחדש הכנסות חבר מעבודתו הן חלק מהכנסות הקיבוץ, ומשכך מחויב החבר להעבירן לקיבוץ, ובעניין זה אין הבדל של ממש בין הקיבוץ השיתופי לקיבוץ המתחדש".
"בדומה לקיבוץ השיתופי", הוא מסביר, "גם הקיבוץ המתחדש מאורגן על יסודות של שוויון ושל שיתוף בייצור, בצריכה ובחינוך - כקבוע בתקנות האגודות השיתופיות - והוא מחויב לעקרונות הערבות ההדדית והשוויון בין החברים".
אלא שבקיבוץ המתחדש ניתן לפעול לפי מנגנון של חלוקת תקציבים לחברים בהתאם למידת תרומתם, לתפקידיהם או לוותק שלהם בקיבוץ. במילים אחרות, החברים מחויבים להעביר לקיבוץ, ואכן מעבירים, את הכנסותיהם, באשר אלה הכנסותיו של הקיבוץ. הקיבוץ מחלק לחברים מתוך כלל הכנסותיו תקציב המחושב גם על סמך תרומתו של החבר, כלומר על פי היקף ההכנסות שהעביר החבר לקיבוץ.
"גם תקנות הערבות ההדדית", מדגים עו"ד סידר, "מלמדות שברירת המחדל בקיבוץ המתחדש היא שהחבר מחויב להעביר לקופת הקיבוץ את שכר עבודתו. החבר אינו מתנדב מרצונו להעביר את הכנסותיו מיגיע כפיו לקיבוץ, אלא מחויב לעשות כן, ואין הוא יכול לחדול מלעשות זאת בלא שהקיבוץ התיר לו זאת בהחלטה מפורשת".
"רובם המכריע של הקיבוצים המתחדשים", מציין עו"ד סידר, "קובעים ומשמרים בתקנונם חובה מהותית זו, והיא עקרון יסוד בקיבוץ המתחדש. הפרתה היא הפרה יסודית של תקנון הקיבוץ, והיא יכולה להביא הרחקתו של החבר מהקיבוץ. קיימת הבחנה ברורה כיום ברוב התקנונים של הקיבוץ המתחדשים בין נכסי חבר, הנותרים בידיו, לבין הכנסותיו - במסגרת עבודתו, עיסוקו, משלח ידו או עסקו - הכנסות העוברות לקיבוץ והנרשמות בספרי הקיבוץ כחלק מהכנסות הקיבוץ".
כמו בקיבוץ השיתופי, גם בקיבוץ המתחדש הכנסות החברים הן מקור ראשון במעלה לקיום חובת הקיבוץ להבטיח את הספקת צרכי החברים בהתאם להחלטות הקיבוץ, באופן שלא יפחת מתקנות הערבות ההדדית.
ללא מקור זה ושליטה מלאה עליו, יקשה על הקיבוץ, אם בכלל יהיה זה אפשרי לאורך זמן,
לקיים את חובותיו המהותיות לפי תקנות הערבות. סכומי הכסף המהווים את ההפרש בין כלל הכנסות החברים לבין כלל התקציבים שהחברים זכאים להם, משמשים למימון המטרות השיתופיות של הקיבוץ, ובראש ובראשונה הערבות ההדדית.
"שינוי הגישה מצד רשויות המס", סבור עו"ד ליעד סידר, "מנוגד למציאות המשפטית ולהנחייתו של בית המשפט העליון. 'בכל פתרון יש לעשות כל מאמץ לשמר את יסודותיה של היצירה המופלאה של הקיבוץ, תרומה ייחודית ישראלית שרוחה לא פגה', הוא אומר. ראוי שהתייחסותה של רשות המיסוי תמשיך להיות שונה ונבדלת ותשקף את ייחודו של הקיבוץ המתחדש".