עין חרוד איחוד - היום
אמא אדמה
ריקור - מבט אלכסוני
מחנה אוהלים - עין חרוד
fde3141a959411e28a2e22000a1fbc67_7
En-Harod-2013_03
אדמות עין חרוד טרם יישובן
En-Harod-2013_012
ריקור 2006
ביצות בעמק
6ea08de8302f11e290cd22000a1f90d7_7
עין חרוד ליד המעיין
מחנה אוהלים - עין חרוד
חדר האוכל
מעיין חרוד - 1923
עין חרוד - 1937
En-Harod-2013_01
בית חולים בעין חרוד - 1926
עין חרוד בשנות ה 30
החברה טובלים - 1924
עמק חרוד - צילום אסף סלומון
עין חרוד איחוד מבט מהגבעה
333cd176959711e2829522000a1fa769_7
העמק הוא חלום
עמק חרוד - צילום אסף סלומון
הערכות לשעת חירום בקיבוץ

08.2015

היערכות לשעת חירום  בקיבוץ

פנימי לא להפצה

הנחת יסוד:

הקיבוץ ייערך לכוננות ולמצב חירום על פי הנחיות ממלכתיות, אך יפעל לאי-תלות בלעדית במערכות ממלכתיות ולעצמאות מרבית בתפקוד, לתקופה של מספר ימים (10-14 ימים) שבהם עלולה המדינה ועלולים מוסדותיה ומערכותיה ברמות מרכזיות ומשניות, שלא לתפקד או לתפקד באופן חלקי. למרות שתכני המסמך עשויים להצטייר כמופרזים או אפילו כמיותרים, ולמרות הדיווחים על ביצוע מלא ומוצלח של הנחיות פיקוד העורף ורשות החירום הלאומית (רח"ל), הרי שמסמך זה נכתב על בסיס היכרות וניסיון אישי מצטבר באירועים שהתרחשו עד היום בנושא זה ביישובי קו העימות בצפון (2000 ; 2006 ) ובעוטף עזה.

יותר מכך: כמות הטילים הכבדים והמדויקים הנמצאים כבר בידי ארגונים ומדינות עויינות ואלה הצפויים להגיע אליהם, הנם אתגר שהמדינה עדיין לא דאגה וגם לא תוכל לייצר מענה הרמטי וכולל להיערכות נאותה מולו. עוצמת האיום תוחרף ככל שתיפתח מערכה בשתי חזיתות, או אפילו שלוש. החרפה נוספת עלולה להתפתח מכוון ארגונים ויחידים מן המגזר הערבי, כתוצאה מתוצאות מוצלחות של האויבים (בפועל או כתוצאה ממערכת תעלולי תקשורת שלהם ותתבטא בתקיפות ישובים קטנים ומבודדים, בחסימת צירים, ניתוקי תשתיות הנדסיות (מים, חשמל, תקשורת וכו'). עוצמת האיום הטקטי והאסטרטגי, עוד תתגבר ככל שהתמיכה מכוון אירן ואפילו רוסיה תלך ותגבר. איום הולך ומתברר הינו איום הסייבר שעוצמתו הולכת וגדלה. גם פקוד העורף מעדכן ומחמיר בהדרגה את תרחישי הייחוס המפורסמים לציבור (להערכתי כדי לא לחשוף את פערי ההיערכות לציבור ולגורמים עוינים). חוקרים ומומחים לעניין זה הולכים ומחמירים את הסיכונים הצפויים במצבי חירום, כולל מן ההיבט הביטחוני וההיבט תופעות הטבע (רעידות אדמה, שיטפונות) ואסונות מעשה ידי אדם.

רמת האיום משתנה כתלות במיקום הקיבוצים: אלה הקרובים לקוי שבר גיאולוגיים ורגישים לרעידות אדמה (בעיקר לאורך ובשולי בקעת הירדן), אלה הקרובים לבסיסי צה"ל, למתקנים ביטחוניים ומערכות בעלות חשיבות אסטרטגית רגישים יותר (שדות תעופה, מחנות ובסיסי צה"ל, התעשיות הרגישות במפרץ חיפה, מאגרי דלק ותחמושת וכו').

אולם פרט להם, נראה כי קיבוצים רבים המחשיבים עצמם לעורפיים ובטוחים יותר, עלולים, לאור תרחישי הייחוס להיפגע ברמה והיקף בלתי מוכרים, כולל פגיעה עקיפה. בעניין זה יפה ההגדרה לפיה "יש להתייחס למלחמה הבאה ולא לזו הקודמת". בעניין זה קיימים כמה חריגים לטובה. אחד מהם, למיטב הכרתי – קיבוץ משמר העמק.

ניתן להניח כי בקיבוצים הנכללים באזורי "קו העימות" לאורך גבול לבנון ובעוטף עזה, יש להניח כי רמת האיומים המוחשיים, המתמשכים כבר זמן רב – ההיערכות העיקרית כבר בוצעה, כולל מיגונים לאנשים ולמתקנים הנדסיים, הסדרי פיצויים (טעוני שיפור), השקעות והטבות לפי החוק לעידוד השקעות הון בתעשייה ובתיירות, פעולות הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, מערכות תמיכה אישית וקהילתית והסדרת פינוי לקיבוצים עורפיים (פעילות רגישה ופגיעה בגין ריכוזי מתפנים בשטח מצומצם לקראת פינוי).

למרות האמור לעיל בדבר יכולות התפקוד הצפוי של המערכות הממלכתיות המרכזיות העלולות להיות מוגבלות בשעת חירום, הרי שבמצבי שגרה, הן המקור לידע, פתרונות טכנולוגיים ציוד ומתקני הכשרה ואימון נדרש. בנוסף – הן אמורות לסייע למימון ההיערכות במצבי שגרה.

ניתן להניח, כי להיערכות כזו, יחד עם תועלתה הישירה במצבי חירום, צפויות תועלות נוספות ומשניות גם ב"שגרה": רעידת אדמה, אירועי אקלים חריג, שיפור בטיחות במספר תחומים, מענה למצבי ביניים של אי-יציבות ביטחונית ועוד. לפיכך, יש לשקול את העלויות הכבדות יחסית הכרוכות בביצוע ההיערכות, גם לאור תועלות אלו וכמובן לאור הסיכוי/הסתברות שאירוע כזה אכן יקרה- מה יהיה היקפו, משך הזמן שיתרחש וממדי הזמן והעלויות לשיקום הנזקים.

 ההיערכות המוצעת להלן, מתייחסת לאזור המגורים וגם לאזורי מבני המשק (בעלי חיים) ומפעלי התעשייה. מתכונת ההיערכות תותאם לכל קיבוץ על בסיס סקר ראשוני שיבוצע על ידי צוות מקצועי בצירוף נציג הקיבוץ.

 בגין הקושי לשכנע בנחיצות ההערכות המוצעת, התחייבויות תקציביות קיימות, ומגבלות כספיות שוטפות, מוצע כי ההשקעות הנדרשות להיערכות זו ייפרסו בהתאם ליכולת הכלכלית על פני תקופה של כמה שנים בתכניות ההשקעות המוגשת לשנת 2018 ואילך.

מרכיב קריטי בהיערכות זו הינו תרגולים חוזרים תקופתיים. אלו יהפכו חרדה ודאגה, או שמא אדישות והכחשה - לתחושת בטחון ומוכנות. חלק מן התרגולים יתבצעו במעומד- בתנאי נייר ועיפרון ותחת הניאונים והמיזוג, תוך התמודדות עם תרחישים מגוונים, חלקיים או מלאים. ניתוח הפתרונות אשר ינוסחו במהלך תרגולים אלה – ישפרו את ההיערכות על כול מרכיביה.

מערכות עיקריות המשתתפות בהיערכות

1.   אויר

2.   מים

3.   אוכל

4.   רפואה

5.   מיגון

6.   חשמל

7.   תקשורת

8.   מחשוב

9.   כיבוי אש

10.                    תחבורה

11.                    דלקים

12.                    חילוץ והצלה

13.                    אבטחה

14.                    כספים

15.                    אוכלוסיות מיוחדות

אוויר: השלמת ערכות אב"כ ככול שתוגדרנה רלבנטיות : סקר מצב הצטיידות, עדכון והתאמת הערכות על פי גיל ומצב בריאותי, איסוף עודפים (מנפטרים, עוזבים וכו'), רכישת ציוד "תיבת נוח" (מערכת מיגון אישית ומשפחתית מפני גזים תוצרת "בית אל" בזיכרון יעקב), מסננים למקלטים ובחינת מבצע הנחות לרכישה מרוכזת של אביזרים אלו עבור ממד"ים לחברים הרוצים בכך, אוהלים ביתיים, חליפות מתאימות במיוחד כנגד חומרים מסוכנים (אמוניה למשל), לפי תעדוף לבעלי תפקידי חירום: צוות חירום, נהגים, עובדי ענפים החייבים לשהות בחוץ, אחיות וכו'. מערכות שטיפה במים וחומרים מתאימים לאלו שיש חשש שנחשפו לזיהום וערכות בגדים חליפיים, גלאים ואמצעי זיהוי לנוכחות אב"כ, סימון הגישה למחסני ציוד זה בתאורת חירום ובצבע זוהר.                                  

מים: מאגרי מים ו"מלאי ברזל" מתחדש תקופתית (בקבוקי מים מינרליים 1.5 ליטר ביתיים) בממד"ים, במקלטים, בבריכת בטון מרכזית (כולל שיקוע בקרקע, דיפון עפר או מיגון אחר בצמוד לקירותיה), כולל חומרי חיטוי וסינון, מקורות בטוחים (יותר מאחד) לשאיבה ומילוי מאגרים, כולל אפשרות אספקת חשמל מקומית (גנרטור ומלאי דלק מוגן) למשאבות המים במקום חשמל מרשת מרכזית, העלולה לקרוס. נוכחות לצורך שמירה ואבטחה למאגרים מרכזיים. יצירת צוותים/תגבור צוות קיים (משק חום), לצורך תחזוקה ותיקונים של נזקים שגרתיים ונזקי מלחמה. חישוב כמויות המים הדרושות, יתבסס על צרכי התושבים, כולל כאלה שיצטרפו לישוב באירוע מסוג זה – בני משפחה, חברים, חברי ישוב אחר שיתפנו לקיבוץ, עד כדי הכפלת האוכלוסייה הקבועה. במקביל- חישוב הכמויות יתחשב גם בצרכי בעלי החיים בלול, ברפת ובדיר. סך האגירה הכוללת תיתן כיסוי של לפחות 10ימים. יוכן נוהל צמצום שימוש במים לציבור לצרכי שתיה ובישול בעיקר. במקביל יצמצם ככל האפשר השימוש במים לצרכי בעלי חיים. תימנע לגמרי השקיית גינות ושטחים ציבוריים.

יוכנו מכלי מים ניידים/נגררים עם משאבות לחץ לצורך תגבור אספקת מים לאזורים שבהם קרסה המערכת ולכיבוי אש.

אוכל: לחברים - מלאי מחושב של מנות "קשות" (עמידות לתקופה ארוכה) כגון אבקות, גרעינים, אורז, פסטות, תרכיזים, מזון תינוקות וכו' במצבורים ממוגני אב"כ וחנ"מ, רשימות מוכנות לצורך רכישות מלאי מזון טרי עם כניסה לכוננות לקראת מצב חרום, ככול שתהיה התרעה על כך, יצירה/סימון נפח ומיקום לצורך אכסון רכישות אלו. אבטחת אספקת חשמל לצורך קירור המזון הטרי, מכשירים מתאימים (רצוי ידניים) לשינוע המלאי. מנגנוני נעילה ופתיחה/פריצה מורשית בלבד.

לבעלי החיים- מלאי בהיקף מחושב לפחות של שבועיים.

רפואה: מלאי מעודכן של תרופות כרוניות בדגש על תרופות לאלה השוהים בבית סיעודי וחומרי חבישה. ערכות עזרה ראשונה להפצה במיקומים שונים על פי רשימה מוכנה מראש, מלאי אלונקות. תגבור צוות מקצועי ברמות שונות לאוכלוסיות שונות, על ידי הכשרה בהגשת "עזרה ראשונה" לאוכלוסיות לא

מגויסות כגון גמלאים, נוער וכו'. יצירת גיבוי למערכת המחשוב ומאגר המידע הרפואי האישי של החברים.

מיגון: השלמת מיגון במגורים ובמבני ציבור (ממ"ד/חד"ב). כולל מים, ביוב, חשמל, תאורה, אוורור/מיזוג, סינון אב"כ יצירת מלאי חומרי בנייה לתיקון הכרחי של נזקים. פתרון למיגון מהיר וסביר: מילוי שקים גדולים (BIG BAGS) עם חול, אדמה וכו' פיזורם והנחתם לגובה ולשטח נדרש. כנ"ל מלאי פרקי בטון וצינורות בטון מחוזק בקוטר גדול  מ 1.5 מטר, סימון בולט וזוהר לנתיבי כניסה ויציאה מאזורים ממוגנים. יירכשו אפודי מגן וקסדות לפי היכולת לטובת בעלי תפקידים שמתוקף תפקידם ייאלצו לשהות ולפעול מחוץ לאתרים מוגנים.

חשמל: תוספת גנרטורים במתח נמוך עבור כל מרכזיה וטרנספורמטור, לכיסוי מלא ככל האפשר של צרכי החברים, מוסדות ציבור, משק החי, מוסך, מפעלי התעשייה. מיגון הגנרטורים, כנגד פגיעת חנ"מ, כולל מיגון מכלי דלק בעלי נפח מתאים למספר ימים עליו יוחלט. תגבור צוות חשמלאים מורשים קיים ע"י חשמלאים לשעבר, כולל ציוד וסולמות. בחינת אפשרות מכירת חשמל לח"ח, ע"י הפעלת הגנרטורים באופן רצוף גם בשגרה.

תקשורת: יצירת מקורות מגוונים לקליטה מתקשורת לאומית- ממלכתית כגון מכשירי רדיו המוזנים ע"י סוללות ושידור במערכת פנימית לציבור הרחב. מערכת קשר- פנים בין ממלאי תפקידים, בלתי תלויה ככל האפשר במערכות קשר ארציות, כולל מלאי סוללות או מתקני טעינה חוזרת. יצירת רשת רצים מבוססת על גילאי הנעורים.                           

מחשוב: יצירת מערכת (חמרה ותכנה) מבוססת מחשבים בדידים (STAND ALONE) או מנותקי קשר לסביבה חיצונית לצרכי מרשם תושבים, מעקב

 בריאותי, מלאים שונים וכו' כולל הבטחת אספקת חשמל מיוצב סדירה למערכות אלו – מערכות אל פסק וגיבוי מוגן. אמצעים זמינים להתגוננות מול איומי תקיפות סייבר.

למערכות המחשוב הקיימות תוקם מערכת שיקום נזקים ומניעת אבדן מידע.  התחומים הקריטיים להקמת מערכת כזו - מפעלי התעשייה וניהול הכספים והענפים המרכזיים.

ניהול ותוכנה מתאימה לחומרה קיימת עבור רישום ועדכון שוטף ממוחשב או ידני של אוכלוסייה קבועה, אורחים ומצטרפים, אשר צפוי שיגיעו אל החברים באופן פרטי או על פי בקשת התנועה והמדינה.

כיבוי אש: רכישה, התקנה ותחזוקה שוטפת של מערכות גילוי, התראה וכיבוי אש, החל ממערכת מרכזית (רכב/נגרר מזווד), מתקני כיבוי מותאמים (אבקות/קצף לבעירת דלק, גז פריאון דחוס למערכות אלקטרוניות  ומרכזי מחשבים וכו'), ארונות צינורות ומטפים במרחקים קצובים לאורך קווי המים באזור המגורים, מבני המשק והתעסוקה, מטפים במשקלים שונים, כולל מטפים לכלי רכב, מטפים בסמוך למתקנים מרכזיים כגון גנרטורים, ארונות תקשורת, מקלט חמ"ל, מאגר מרכזי ממוגן של אמצעים לתגבור טיפול במוקדים מסוכנים מסכות וחליפות ייעודיות כולל מסכות המותאמות לחומרים מסוכנים כגון גז למטרות קירור (אמוניה), מאגר מים לכיבוי ממקור נפרד ממאגר מי השתייה (בריכת שחיה למשל) וכו'. 

תחבורה: תתבסס על מלאי רכבים ומערך תחזוקה קיימים אשר יופקעו, על פי תכנון מוקדם המתאים לצרכים צפויים שונים (כיבוי אש, הסעת חברים, נסיעות

בריאות, נגישות לשטחים עם בעיות עבירות) עם מכלי כיבוי אש, ערכות עזרה ראשונה, חליפות אב"כ מכשירי קשר וכו'.

דלקים: הגדרה ושמירת רמת מלאי דלק מסוגים שונים- רכב פרטי, גנרטורים, ציוד ומכונות לתעשייה ולחקלאות. מכלי דלק נגררים או ניתנים לשינוע אל מיקומי גנרטורים לייצור חשמל.

חילוץ והצלה: יצירת צוותים, אשר עברו הכשרה ויעברו אימוני ריענון ועדכון. יצירת ערכות מקצועיות כולל מכשירי ניסור, גזירה הרמת משקלות, פינוי הריסות (שופלים) לצורך הריסת ופינוי משטחי בטון, גגות רעפים, ערמות עפר. לצוות זה תישמר גישה מהירה למידע התכנוני הנדסי (GIS) של כל המבנים והמערכות ההנדסיות בקיבוץ. לצוותים יסופקו אפודי מגן ואמצעי קשר כולל תדרים מתאימים למועצה האזורית ולפקוד העורף.

אבטחה: גיבוש צוותי אבטחה, נושאי נשק קל פרטי או ממלכתי (שוטרי "מתמיד"), לטובת אבטחה ומניעת חדירת גורמים עוינים ליישוב.

כספים: הכנת מאגר אמצעי תשלום מגוונים לצרכי הקיבוץ והחברים. מערכות הבנקאות העיקריות במדינה, עלולות לקרוס/לתפקד חלקית.

אוכלוסיות מיוחדות: זיהוי קבוצות כגון מוגבלי תנועה, מבוגרים, ילדים, חולים כרוניים וכו' הדורשות התייחסות מיוחדת, כולל שיפורי נגישות גם בשגרה.

תרגול במספר מתווים:

מועמד (משרד +נייר +עפרון), תגובה לתרחישים שונים, ניתוח והפקת לקחים והטמעתם במערך הראשוני.

דינמי, תוך הפעלת כל המעורבים כולל פריסה והפעלת ציוד. מתווה מלא ברצף של כארבעה ימים, תוך יצירת מצבים לתרגול מלא של כל המערך. פרסום מלווה. תרגול כזה הוא הדרך הטובה ביותר לאיתור כשלים וליקויים הדורשים אחר כך טיפול ותיקון.

מערכת החלטות מוכנות ומאושרות מראש:

1.    הרכב ומינוי צוות חירום (ראה פירוט מוצע להרכבו בהמשך).

2.    פורום מחליט על מצב חירום על פי נסיבות האירוע.

3.    מיקום (ממוגן) של הצוות ואמצעים טכנולוגיים  לניהול הפעילות.

4.    צוותים קבועים לתחומים שונים כולל תפעול ענפים ופעילויות שירותים לקהילה.

5.    רשימות הצבה של בעלי תפקידים בחירום (בגילאים פטורים מגיוס) כולל גיבוי.

6.    גיליונות ממוחשבים לצורך תיעוד מלווה לפעילויות כולל לצרכי ביטוח לאומי, שמאות מס רכוש, משרד הרווחה ועוד.

7.    הגדרת והגבלת  קרובים/קירבה לצורך קליטת קרובי משפחה, אשר סביר כי יגיעו לקיבוץ במצבי חירום ויגדילו את האוכלוסייה הקבועה.

8.    סיוע לקרובי משפחה, סיוע ליישובים סמוכים או נזקקים, נהלי פינוי (וכינוס מחדש) חלקי או מלא של אוכלוסייה ל"אזורים בטוחים" ושמירת קשר עם המפונים. שמירת קשר זה תשרת גם את החברים והבנים המגויסים. 

הכנת נהלים ותרשימי שליטה והפעלה: ניתן להיעזר אך לא להסתפק במסמך צח"י בהגדרת הנהלים ובפירוטם. כנ"ל ספרי נהלים קיימים של קיבוצים ורשויות מקומיות.  לנהלים הכתובים יצורפו שמות בעלי התפקידים ודרכי קשר ביניהם ואל גורמים חיצוניים במועצה האזורית ובפיקוד העורף.

מינוי מטה חירום: יצירת צוות משולב המורכב מנותני המענה המקצועי העיקריים המפורטים לעיל, מרכזי ענפים ואנשים בעלי רקע ניהולי ופיקודי. בין שאר תפקידי המטה – מינוי אנשי קשר לגופים הממלכתיים והאזוריים הממונים על הגנת העורף והביטחון השוטף.

שלבי ביצוע: בשלב הראשון מוצע לבצע סקר מצב קיים בכל ישוב וארגון. סקר זה יזהה את הפערים בין המצב הקיים לבין הדרישות המפורטות במסמך זה תוך התאמת הנתונים והדרישות למאפיינים המיוחדים של כל קיבוץ או ארגון.

על פי ממצאי הסקר שיוצגו למקבלי ההחלטות תוצג הצעת החלטה המפרטת את הפערים ואת תפקיד ועלויות הליווי וההנחיה של צוות מקצועי שהשתתף בהכנת המסמך וכשיר ליישומו.

לאחר החלטה חיובית עקרונית על כניסה לתהליך ההיערכות, תגובש הצעה הכוללת את תכולת ההיערכות, שלבי ביצוע המותאמים לנסיבות חיצוניות (ביטחון, זיהום, רעידת אדמה, תאונה וכו') ונסיבות פנימיות – בעיקר יכולת כלכלית וגיבוש צוות מקומי מוביל.

רשם: בארי הולצמן