דפי הנצחה

נחמה יחיאלי לולקין - 1906 - 1945

נחמה לולקין נולדה באוקריאינה, בשנת 1906, בסביבות ויניצה. בביתה קיבלה חינוך עברי והשכלה כללית רכשה באופן פרטי, בחשבה לעמוד לבחינות, כדי לקבל תעודת בגרות. אולם בגלל היותה חברה פעילה ב"החלוץ" ובצ.ס. ארבה לה סכנת מאסר והיא עלתה לארץ ישראל ב-1925, עם קבוצת חברים לקיבוץ "מעבר".

עם איחוד "מעבר" עם גבעת השלושה עברה נחמה לגבעה אולם כעבור זמן קצר באו הוריה והיא נאלצה לעזוב את הקיבוץ לשנה.

גויסה ב-1928 לעזרה לעין חרוד יחד עם עוד שתי חברות, וכעבור 3 שנים - ב-1932 - באה לעין חרוד להשתקע בה.

נפש עדינה נסתלקה מאיתנו. אם לשלושה ילדים רכים. מטפלת בעשרות תינוקות שלנו במסירות ואהבה. את עבודתה עשתה בצנעה ובאחריות. והיא בקרן זווית. נחמה הנוגה, דוק של עצב טמיר נסוך על ישותה.

בקולה התנגן מיתר עדין ורגיש, שיחה עצור, משפטה קטוע ונאמר מתוך הרהור מה.

בשיקול דעת ואדיבות לב. מוצאה מגזע החלוצים ברוסיה הוא שקבע את דרכה לקיבוץ.

עשרים שנה הייתה עמנו לא מתוך אינרציה כי הייתה בה יציבות אידאלית. הנימה החלוצית הייתה בת לוויה נאמנה לה בכל חייה.

לכאורה, אלו שלא הכירוה בגילויה הציבורים, נדמתה היא לאשה פסיבית, אולם ערה וקשובה הייתה נחמה למתרחש בקיבוץ ובתנועה בכלל. בנוכחותה, בשיחות ואסיפות שיתפה עצמה עם כלל הציבור בשאלות חברה ומשק, בשאלות הארץ ובעיות פוליטיות ולא הייתה מחיצה נפשית בינה לבניהם.

סאון החיים וקצפם לא נגעו בנחמה. היא הייתה דוממה. הדומיה היא סמל לחייה ולמותה.

צורב העוול הגדול במותה.

יהי זכרה ברוך