דפי הנצחה

ליש זאב - 1907 - 2004

זאב ליש - בן נחמה ויעקב ליישקס, נולד בפולין באוקטובר 1907.

בגלל מלחמת העולם הראשונה ואחריה המהפכה, התחלקו לימודיו בבית-ספר רוסי, פולני ואידישיסטי.

הבית היה יותר מסורתי מאשר דתי. אביו היה קבלן בניין גדול, סוחר עצים ובעל בית חרושת.

היה אמיד מאוד - עד מלחמת העולם הראשונה. ואז הכל נהרס ונשדד.

את תקופת המלחמה, עברה המשפחה בקרון רכבת, שהוקצה לה על-ידי גנרל רוסי, שאבא ליישקס היה ספקו הגדול. וכך נסעה המשפחה בעקבות הגנרל. בתום המלחמה התייתם ליש מאביו. משפחת אימו באמריקה ניסתה לעזור מהמעט שהיה לה וכן ניסתה להשיג ויזה לארצות הברית. בינתיים גדל ליש והסרטיפיקט לארץ-ישראל הגיע לפני הויזה.

לקראת העלייה, הכשיר עצמו ליש בעבודה קשה ובארגונה בגן-הירק של סבתו.

ארצה עלה ב-1925 במסגרת החלוץ. ליש עלה עם קבוצת ”הכובש“.

בהתחלה הם התיישבו על-יד פתח-תקוה ואחר-כך יָסדו את רמת-הכובש.

לאחר אחד הפילוגים בעין-חרוד, שבעקבותיו עזבו רוב ה”מישקיסטים“ את המשק לכפר ויתקין, גייס הקיבוץ המאוחד עזרה מהפלוגות, שחיכו לתורן בהתיישבות.

במסגרת זו הגיעו ליש ולאה, שבנו ביתם ברמת-הכובש, לעין חרוד - ב- 1928 .

ליש נכנס לעבוד בכרם ואחר-כך בפרדס, בו התמיד שנים רבות.

מהפרדס הוצא ליש לסידור העבודה ופעמיים לתפקיד המזכיר.

”חד מזכיר ליש העיקש / רק לסגור העסק ביקש...“

בויכוח על פתרון ההנתקות מהקיבוץ המאוחד היה ליש זה, שדחף לעלות צפונה מהמשק הקיים, זאת אומרת המקום שאנו חיים בו היום.

אחרי קום המדינה היה אפוטרופוס לנכסי נפקדים באזור רמלה, כדי לפקוח עין על אנשי התאחדות האיכרים. אז גם למד לנהוג וקיבל רכב לניידותו.

בגיל מבוגר, קיבל על עצמו ליש את ריכוז המים.

כנהוג אז בעין-חרוד, עברה המשפחה לדירה, מהצריף לְבָית, כאשר הגיע הילד הראשון לכיתה א‘.

משפחת ליש קיבלה דירה בְּבית, אבל היו בה שתי דַיָירות (פרימוס), שנכנסו מאחור בדלת שנפתחה במיוחד מערבה. רק כשנולד אליהו נמסרה כל הדירה למשפחה.

ליש היה איש נוח לבריות. היה שחקן שהתבטא במסגרת המשפחה ובפורים במשק.

חוש ההומור שלו היה מפותח ותמיד הצחיק את הסובבים אותו.

ליש שכל את בִּיתוֹ רוּתָה, שנהרגה פתאום בתאונת דרכים. ואחר-כך טיפל שנים רבות בלאה, שחלתה.

בשנים האחרונות חי ליש בבית הדר, שכשמו כן הוא; הוא מרבה את שנות חברינו החיים בו.

ליש החקלאי, שינעמו לך רגביה של עין-חרוד.

דברים על קברו

אבא - סבא - רב-סבא ליש נפטר, בשקט, בלי להתלונן, למרות הסבל שחווה בשנתיים האחרונות.

מלאי התפעלות היינו בביקורינו אצלו מהטיפול המסור והאהבה שהרעיפו עליו המטפלים בבית-הדר, למרות שזה לא היה להם קל. ”האיש הזה“, הם היו אומרים לנו, ”הוא משהו מיוחד, אנחנו ממש אוהבים אותו“. נותרנו מלאי הערצה למטפלים בו, ולאיש הזה, המיוחד, האבא, הסבא והרב-סבא ליש, שהחיים נאחזו בו ולא רצו להרפות ממנו.

כמעט בן 97 היה. עוד לפני חודשיים בקש שנזכיר לו את תאריך יום הולדתו, וכשענינו לו, אמר: ”זה עוד המון זמן“, הוא ידע שלא יגיע עד אליו.

לפני 12 שנים נפטרה אמא, לאה ליש. אבא טיפל בה בביתם, במסירות רבה עד יומה האחרון, טיפול אישי, בלעדי, היום הוא מצטרף אליה.

חיים ארוכים מלאי שמחות ואסונות, היו מנת חלקם. זוג צעיר ומלא כוונות חלוציות הגיעו לשממה והקדחת בעמק יזרעאל למחנה האוהלים של עין-חרוד הצעירה, שישבה במעיין-חרוד וקלטה לתוכה אנשים צעירים חדורי רצון להגשמה. כאן בנו את ביתם ומשפחתם כשהם נאחזים זה בזו, יחידים ממשפחותיהם. הם ממש קידשו את ביתם זה, שהתבסס על גבעת ”קומי“, מול הרי הגלבוע. איש לא יכול היה להזיזם מכאן. הבית הזה שבנו כאן כל חייהם, החברות שהייתה בו, התרבות שהצמיח, הקנאות לעבודה והרגשת השייכות שטבעו בה, נתנו להם את הכוח לשרוד את כל הרעות והצרות שעברו לאורך ימי חייהם הארוכים.

נמשיך לספר וזכור את סבא ליש, עם הידיים הגדולות, המלטפות בעדינות ואהבת אין-קץ, את הנכדים והנינים. נמשיך ונפקוד את הורינו-סבינו החלוצים וננסה להנחיל את דרך חייהם לדורות הבאים.

אבא-סבא-רב-סבא ליש, נשארה לנו הנחמה פורטה, שהינך שוכן לנצח בשלווה באדמתך זו שעבדת אותה כל חייך, שהגעת אליה שבע-ימים, כשמלווה אותך משפחה ענפה וגדולה, בת 4 דורות, משפחה אוהבת ומעריצה. נוחה בשלום אב וסב יקר לכולנו.

אנו, בני המשפחה, מודים מקרב לב, לפנינה ולכל המטפלים בבית-הדר של עין-חרוד, על טיפולכם המסור, הכבוד והאהבה שהענקתם לרב-סבא בשנותיו האחרונות, שהיו קשות ביותר.

תודה לכולכם, חסד אחרון שמעניקים באהבה, לאיש זקן ובודד, הוא שכר שאין למעלה ממנו.

בשם כל בני המשפחה
זיוה ואליהו