דפי הנצחה

צבי טקץ - 1900 - 1992

צבי טקץ' נולד בשנת 1900 באוקריאינה, בעיירה אולגופול, פלך פודולסק.

רוב תושבי העיירה היו יהודים. הם עסקו במסחר, במלאכה ובסחר יערות ועיצים. פרנסתם הייתה בעיקר מתושבי הכפרים באזור. להוריו היו שתי חנויות : בגדים ומנופקטורה.

בבית היו עשרה ילדים וצבי היה התשיעי. אחד הבנים ניפטר צעיר. עד מלחמת העולם השנייה והתרחשות השואה היו כל התשעה בבית כששבעה כבר נשואים.

את ההשכלה קבלו בחדר ובישיבה. השכלה כללית קיבל צבי באופן פרטי. הבית היה דתי מאד.

משפחת האם שהייתה חסידית מאד גרה בכפר.

ההורים היו עסוקים בעבודתם והילדים הרבים היו מוזנחים, נטל הטיפול נפל בעיקר על האחיות הגדולות. לפעמים רעבו ללחם אבל שרדו ודאגו לצרכיהם לפי יכולתם מכל הבא ליד.

צבי חונך ברוח דתית מאד, היה מאמין וירא שמים. ניחן בחוש מוזיקאלי, והמקורות שינק מהן היו הכליזמרים היהודיים בעיקר בשמחות. בשמחות המשפחה היה מנעים בקולו הערב בזמירות.

את קשריו עם הציונות, רכש צבי בחוג הנוער הציוני "צעירי ציון". שם הייתה השכבה הצעירה יותר והבוגרים שימשו כמדריכים, יותר מאוחר רבים מהם עלו ארצה במסגרת העלייה השנייה.

מלחמת העולם הראשונה ואחריה המהפכה הרוסית בשנת 1917 עצרו את העלייה לארץ ישראל.

צבי השקיעה עצמו בלימוד רוסית והשכלה כללית.

האנטישמיות גברה באזורנו ובעקבותיה באו הפרעות. בימים אלו של פחד וחשש ניגמלה בליבו ההחלטה לעלות לארץ ישראל.

היציאה מרוסיה הייתה בלתי אפשרית, רוב הנוער הצטרף אז לתנועה הקומניסטית.

באביב 1922 על הקרח של נהר הדנייסטר שקפא המשיך במסעו רב התלאות עד שהגיע לעיירה הסמוכה סורוקה. שם ניגש ישר לבית הרב מתוך תקווה שיעזרו לו, ואכן הרב לאחר חשש כבד עזר לו להגיע לעיירה אורגייב השוכנת על נהר בוג. משם ניסה להגניב את הגבול ולהגיע לקישינוב שבה היה סניף של החלוץ, ולעת ערב הגיע לקישינוב.

כאן הצטרף לחלוצים שחיכו לתורם לעלות ארצה ובינתיים הקימו קבוצה להכשרה חקלאית מבין קבוצת החלוצים הכיר את שיינדל שלימים הייתה אישתו.

ב-1922 התקבלו אישורי העלייה לארץ ועלו אז שתי קבוצות ביניהם גם צבי ולדגביו, זו הייתה שנה מכריעה.

תחילת דרכו עשה צבי בפתח תקוה ואחר מכן הצטרף לחבורת העמק שהגיעה לעין חרוד.

תחילה עבדו בכפר יחזקאל ובבלפורייה בבניין.

תנאי המחייה במקומות אלו היו קשים למדי, את הלחם עבורנו היו צריכים לאפות בעין חרוד ושינדל וצבי עסקו במלאכה זו בשעות הערב והלילה, לפנות בוקר החליפו את הרפתנים שקמו לעבודה במיטות לשינה לשארית הלילה.

התנאים היו קשים, העבודה מפרכת וכן אימוני ההגנה, החברים לא נפלו ברוחם והיו מתאספים בערבים בחדר האוכל סביב מנורת לוקס אחת ופוצחים בריקודים.

צבי עבד במספר ענפים רב, ובכל עבודה שעסק מצא בה עין רב. וכן היה מגוייס כ-5 שנים לצבא הבריטי. כשחזר מהצבא הצטרף למשתלת הפרחים ואחר כך לצוות הבניין שם המשיך במרוצת הזמן למחסנאי של הבניין ומתקן כלי העבודה.

בנוטר ואיש הגנה יצא לא פעם אחת לעזרת מתיישבים חדשים במסגרת חומה ומגדל.

בגיל מבוגר החל לעבוד בבית שטורמן המוזיאון המקומי.

ולעת זיקנתו שהרגיש שנישאר לבד, הצטרף אל בניו שנשארו בעין חרוד מאוחד בזמן הפילוג.

כך לאחר שנים רבות בעין חרוד החצויה עבר למאוחד ליד משפחתו ושם סיים את חייו בשיבה טובה, והוא בן 92.

יהי זכרו ברוך