דפי הנצחה

אבא שלנו,

תמיד, מתוך כל כאב וכל ייאוש ידעת לשלוף את הנשק הטוב ביותר - חוש ההומור המיוחד שלך. היום, אבא, חיפשנו משהו מצחיק לומר, ובניגוד גמור למה שתמיד ביקשת, שנהיה שמחים, עצוב לנו נורא - ואנחנו בוכים.

אבא, נסיבות חייך הביאו לכך שמעולם לא למדת באופן רשמי, אבל ידעת כל-כך הרבה על החיים. מגיל צעיר למדנו ממך על יושר מוחלט, צדק חברתי, דאגה לזולת והצטיינות בכל דבר. ידענו היטב כיצד חוסר צדק מקפיץ את הדם הדרום-אמריקאי שלך וגורם לך להילחם מיד כמו אריה.

גדלנו בבית בו המשפחה הייתה ערך עליון, למדנו שעידוד ותמיכה הם חלק בלתי נפרד מאיתנו וממך. הכול היה חייב להיות בדיוק במקום שלו - אסתטי, פורח ומואר, ואת אותו סדר רצית תמיד להכניס לחיי כולנו – גם כאשר הקמנו משפחה משלנו.

בתור הלקוח המועדף של חברת "עסקה טובה" דאגת תמיד למלא את ביתנו באינספור מוצרים שאותם חשבת להכרחיים, כמו מטאטא חשמלי ובלנדר, מגבות מפנקות וטרנינג מחמם לחורף. ולא רק הבית התמלא – גם הלב של כולנו. אז מה אם לא באמת היינו צריכים טרנינג – התחושה שיש מישהו שדואג לנו כל הזמן וחושב רק עלינו, וכיצד להיטיב עמנו, חיממה לנו את הגוף והנפש.

רגעי השיא היה ללא ספק ימי ההולדת. עבורך, ברכת יום ההולדת המסורתית הייתה ההזדמנות להוכיח לנו כי אנחנו רשומים אצלך בלב (וליתר ביטחון - גם בפתקים הצהובים המוצמדים ללוח השנה).

האושר הגדול ביותר עבורך היה התרחבות המשפחה וצמיחתה. כל נכד או נין שקפצו על ברכיך הוסיפו לך עוד שנות חיים, והקלו עליך את ההתמודדות עם הרגעים הקשים.

מאז ומתמיד העבודה הייתה עבורך דרך חיים. ההנאה שבעשייה והסיפוק שבתרומה לחברה העסיקו אותך רוב שעות היום, וגם בלילה. ובתקופה האחרונה, למרות הגוף הכואב, שלא שיתף פעולה עם הראש הפעיל, חיפשת עדיין דרך לתרום. למרות הקשיים הפיזיים, מצאת באריגת השטיחים מטרה לשלמות בעשייה, כאילו גורל המשק תלוי בהם.

לעתים היה נדמה כי נשאת על כתפיך את עול העולם כולו – כשאתה מעסיק עצמך בבעיות הקטנות של כל אחד מאיתנו ולא מתעלם לרגע גם מבעיות האומה והמחדלים בהם נתקלת בצבא ובממשלה. בשיחה עם שרה ביקשת את מספר הטלפון של ציפי לבני. היית פשוט חייב לשוחח עמה ולהציע לה דרך פעולה.

אין ספק, אבא, שתמיד ידעת להרשים נשים, ולהחמיא בדיוק במקומות הנכונים. ג'נטלמן פולני, שהביא פרחים כאות תודה לרופאה ולאחיות, מהן קיבלת כל כך הרבה עזרה.

שימשת ככותל הסודי של רבים, שמצאו בך אוזן קשבת וגם עזרה מעשית.

בתור אדם רגיש, שידע כיצד נכון לטפל בקשישים, סללת את הדרך להקמתו של בית הדר.

לאחרונה, כאשר נזקקת למקום זה, זכו העובדים והשוהים בבית הדר להכיר את העובד הסוציאלי שבך.

לא עברו יומיים מאז לכתך, וכבר הספקנו לשמוע לא מעט סיפורים על עזרה שהענקת לאנשים שונים. ולמען האמת - לא הופתענו.

כאן המקום להודות בשמנו ובשמך לכל אלה שעשו ותרמו להקלת חייך, במיוחד אחרי מות אימא.

אבא, קשה לנו לדבר עליך בלשון עבר. אתה תחסר לנו מאוד, אך אנו בטוחים שכל מה שנתת לנו יחזק אותנו בהמשך חיינו.

אוהבים, מחבקים וכבר מתגעגעים