דפי הנצחה

 

אסתר נולדה בשנת 1905 בפולין. גדלה בבית יהודי מסורתי באווירה חופשית בתקופת המעבר בין ה"חדר" ל"השכלה", בת יחידה להוריה.
אסתר הייתה חברה ב"החלוץ". בהיותה בת שמונה עשרה הצטרפה להכשרה חקלאית בחווה של "החלוץ" בליטא.
בחווה זו הכירה את דב - שלימים הייתה רעייתו - דב הגיע כעריק מהצבא הפולני. יחד עבדו בחקלאות והכינו עצמם לעליה לארץ ישראל.
דב עלה ראשון ב 1924 ועבד בבניין ברחובות, אסתר נשארה לגמור את לימודיה ועלתה לארץ שנה אחר מכן ב 1925.
דב ואסתר נפגשו שוב ברחובות ועברו יחד עם קבוצת חלוצים לפלוגת ירושלים שהייתה מיועדת לעין חרוד. שם גם נולד בנם הבכור אמנון שאחריו נולדו כבר בעין חרוד, יצחק ותמר וצמד התאומים – שאול ויהונתן.
ב 1927 הגיעו אסתר ודב עם חברים נוספים לעין חרוד.
עם העברת המשק לקומי עסק דב בריכוז הבניין במשק ואסתר עבדה בטיפול בגיל הרך שנים רבות.
אסתר הייתה אומרת: "עם כל הקושי בעבודה, האחריות והחרדה המלווים את הגיל הרך ועם זה שהאם מוסרת את אוצרה היקר לידיים זרות (וכידוע השנה הראשונה היא הקשה בחיי הילד) - עם כל זאת יש סיפוק רב בגלל האווירה הטובה והאמון המלא שנוצר בעבודה. תמיד הייתה, כך הרגשתי, שהמוסד אינו רק בית לילד, כי אם גם בית להורים". אסתר ודב התברכו במשפחה גדולה שטופחה לאורך כל הדרך.
בגיל מבוגר מאד סימה עבודתה בבית התינוקות ובשנותיה האחרונות עבדה בבית המלאכה של הקשישים, חרוצה ומועילה עד ימיה האחרונים.
למרות מחלתה הקשה טפלה בעצמה ללא עזרה, והקפידה על הופעה נאה ומסודרת.
אסתר הייתה אשת תרבות וספר. מבינה ומאזינה למוזיקה, בעלת טעם טוב ורגישות אסטטית עד יומה האחרון.
יהי זכרה ברוך