דפי הנצחה

רוז'נסקי חנה - 1914 - 2007

חנה בת זאב יונה וטובה וולנסקי, נולדה בעיר ברנוביץ' בפולניה, בשנת 1914, ערב מלחמת העולם הראשונה. המשפחה התפרנסה מייצור גזוז. במשך החורף היו שומרים במרתף את בלוני הסודה בתוך קרח, ובמהלך חודשי הקיץ מוכרים אותו. בהמשך, פתחה המשפחה חנות בדים בעיר.

בעיר ברנוביץ' התפתחו מוסדות קהילה רבים, תורניים ומודרניים, הייתה בה פעילות פוליטית ענפה ותנועות נוער תוססות. משפחתה של חנה הייתה משפחה חסידית אדוקה. למרות זאת כבר מגיל צעיר החליטה חנה שהיא תעלה ארצה והחלה להתגנב לפעולות של תנועת הנוער החלוצית הצעירה. הוריה השלימו עם כך בלית ברירה.

בהיותה בת 15 הצטרפה לתנועת "פועלי ציון". מאוחר יותר נפגשו חנה ושמעיה ויצאו יחד להכשרה בעיר לוצק. שם רכשה את מקצוע התפירה, בה התמידה כל חייה. חנה סיפרה: "למדתי בהכשרה את מקצוע התפירה מפני שהתכוננתי לעלות ארצה ורציתי שיהיה לי מקצוע לעסוק בו בארץ".

התנאים בהכשרה היו קשים והעליה לארץ הייתה רק דרך רשיונות - סרטיפיקטים של שלטון המנדט הבריטי בארץ. שמעיה, שהיה פעיל בתנועה, הצליח להשיג רשיון וב-1935 ולעלות ארצה, בעוד חנה נשארה לחכות לסרטיפיקט שלה. לאחר מאמצים רבים הצליח שמעיה לקבל רשיון עבורה. ב-1937, טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה, עלו ארצה שלוש חברות: חנה, חווקה סתוי וטובה בן עזרא.

חנה הצטרפה לשמעיה בעין חרוד, וכאן הקימו את ביתם. תחילה עבדה בפרדס, אך לאחר זמן קצר חלתה בקדחת. היא עברה לעבודה במחסן הבגדים של בית הספר, שם נוכחו כי בעלת מקצוע היא, תופרת טובה ומנוסה והחלה לתפור בגדים לילדי הקיבוץ, עבודה שעשתה במשך שנים רבות במסירות ואהבה גדולה.

עולם נוסף היה עולם הספרים. חנה הייתה קוראת אובססיבית והייתה ממבקרי הספריה המתמידים בכל עת.

בעלייתה ארצה הותירה חנה אחריה משפחה גדולה וענפה שלא זכתה לראות שוב. כל בני משפחתה נספו בשואה.

לחנה ושמעיה נולדו שלושה ילדים: יונתן, רחל ותמר. פטירתה של רחל בגיל צעיר הייתה משבר עמוק במשפחה. אך חנה, בהחלטה ובהכרה שצריך להמשיך ולשמור על חיי המשפחה, חזרה לתפקוד מלא וחיוני.

חנה זכתה להגשים חלומה. היא עלתה ארצה, השתתפה בבניית הקיבוץ, גידלה משפחה וזכתה לנכדים ונינים רבים.

בשנותיה האחרונות עברה לבית הדר בית סעודי וזכתה לטיפול מסור וחם ועל כך תודתה של המשפחה.

יהא זכרה ברוך