דפי הנצחה

משה דרוזדובסקי - 1906 - 1983

משה נולד ב-1906, בעיר אוסטרו נובוזיצק בפולניה. בן למשפחת רבנים, בבית חסידים. למרות האווירה הדתית העוטפת הצליח משה לגלות את הציונות ונמשך אליה. בגיל 17 החלו נדודיו, שנמשכו שנתיים עד הגיעו לארץ-ישראל.

פרנסתו הראשונה מצא בבניין תל-אביב. אך הקומונה משכה את ליבו ומשה הצטרף ל"פלוגת ירושלים" ועבד במחצבה. כבר שם בלט משה ביוזמתו בכוח אירגונו והמצאתו והפך למרכז בתחום זה. בעבודת המחצבה נפצע בעינו ובמשך 9 חודשים עבר סדרת ניתוחים.

לעין חרוד הגיע ב-1926, נשא את אישתו חוה וכאן, ליד המעיין, נולד בנו בכורו. כאן ליד המעין גם נולד הקשר של משה לאדמה. לגן הירקות ושנים רבות התמיד בענף זה.

חברים רבים מעלים את שמו וקושרים אותו מיד עם הפטנטים, הפטנטים המפורסמים של משה. מעולם לא ניכנע למצב הקיים ושאף ליעל ולשכלל. הגה מטות ברזל לפעוטים, מנעולים פטנטיים, מכונה להוצאת תפוחי אדמה ועוד.

בתקופת הפילוג, כאשר עננה כבדה רבצה על כל המחנה וחושת ייאוש וחוסר אונים השתלטה על רבים, עמס על עצמו את עול המשק והיה למרכז משק תקופה ארוכה.
שמו של משה נקשר תמיד בעבודה בייעול ובנתינה.

בשנות ה-50 עלו קיבוצים צעירים על הקרקע ומשה ניקרא לעזרה ולהדרכה למשקים אלו.

אחד המשקים היה ניר-אליהו ועד ימיו האחרונים שמרו אנשיו עם משה קשר. אמר אחד החברים: "אם אלוהים לא עוזר - פונים למשה.ד".

גם את קיבוץ בחן בראשיתו ליווה הדריך וייעץ.

הקשר של משה לאדמה נגע בכל תחומי חשיבתו. מספרת ביתו: כאשר נסע לאילת העיר החדשה והשוממה, נשא איתו שקי אדמה לטייב את האדמה המלוחה - אולי יצמח בה משהו.

גזע חסון, איש מעשה, בעל תושייה, יוזמה, אדם שהיווה מוקד לעלייה לרגל, אשר על פיו יישק דבר. אמר אחד החברים: "הוא לא הניח לך עד שהבין את בקשתך - ותמיד הצליח לפתור ולעזור".

והנה אותו גזע חסון כרע. מה קשה, נוראה ומכאיבה הייתה הדעיכה. בתקופת מחלתו טען - "אם אינני עובד אז מה אני?".
וכך ניזכור את משה כולנו.

יהי זכרו ברוך