04-6486981
צור קשר
Mazkirut@en-harod.co.il
שלח דוא"ל
צור קשר
שלח דוא"ל
|
|||||
אריאב ברוריה - 1899 - 1981 מיסדר של דגלים, תהלוכות ונאומים נלהבים - כך נתקבלה בארץ ברוריה שעלתה מליטא בדיוק באחד במאי 1921 ונקלעה מיד לעיצומן של חגיגות. אכן, קבלת פנים לא נישכחת. וכבר למחרת יצאה למושבה מגדל שלחוף הכינרת והצטרפה שם ל"גדוד העבודה". תחילה עבדה בסלילת כבישים, אך אותם ימים רבו המחלות, טיפוס הבטן והקדחת הפילו רבים למשכב, והיה צורך להקים בית חולים ארעי. ברוריה צעירה וחסרת ניסיון הייתה אחת מן הצוות. והיה זה בשבילה בית ספר יעיל לסעוד. עד מהרה למדה לטפל בחולים ולתמוך בכושלים. כאשר מחלת הטיפוס התגברה וגרמה למקרי מוות, עקב הבורות הגמורה של הצעירים בענייני תזונה וטיפול במזון, הוחלט להזעיק לעזרה חברה מן הוותיקות בכפר גלעדי, מומחית לתזונה, וברוריה נתבקשה למלא בינתיים את מקומה בכפר גלעדי. אדיר חפצה היה לעלות עם הראשונים על הקרקע לעין חרוד, אך הדבר לא עלה בידה. היא הייתה חיונית במקום, ומלבד זה שרר אז חורף קשה ביותר, והנסיעה במרחק כזה בעגלה בדרכים משובשות הייתה מכשול ניכר, אך עם השיפור הראשון במזג האוויר נחפזה ובא לעין חרוד שלה. רבים הסיפורים בפי ברוריה מאותם הימים, הם מציתים ברק בעינה, מעלים סומק בלחייה והיא יפה... כמו אז. ודאי, לא חסרו קשיים ותלאות, מחסור ומצוקות. בבית החולים הקטן עבדו מתוך כוננות מתמדת שמא יבואו מתנפלים: ובתפקידה כאקונומית עמדו לרשותה כמנה עיקרית שלוש ביום - חצילים. אך בערבים הייתה ברוריה משכיחה הכל בריקוד סוער - מאד אהבה לרקוד. בעת שמחה ובעת תוגה. ובאוהלי המתיישבים הראשונים שימשו תוגה ושמחה בערבוביה. רוב שנותיה עבדה במוסדות ילדים. ילדי עין חרוד סבלו מאד מהחום ומתנאי הדיור הירודים, גם אם הטבילה במי הנחל הצוננים שימשה פיצוי גדול. כשהוקם בכפר יחזקאל צריף משוכלל לילדים, התקבלו לשם גם ילדי עין חרוד. נזכרת ברוריה: במאורעות 1929 ריכזו את האמהות המניקות עם תינוקותיהן בבניין הרפת שטרם אוכלסה בפרות. סוף סוף זכו המניקות לקצת פינוק ... במרוצת השנים ייסדה והדריכה ברוריה את בית התינוקות גם בקיבוץ אלונים. וכן בבית הערבה. בתום מלחמת העולם השנייה נשלחה מטעם ה"ג'וינט" לאירופה כמרכזת מעונות הילדים של שארית הפליטה. תפקידיה כללו סעד רפואי, פיקוח על מטבחים, דאגה להלבשה וכן הדרכה לקראת העלייה לארץ ישראל. אותו זמן עשה גם אישה דב אריאב בשליחות דומה בקרב המבוגרים. בעבודה ציבורית מלאה לא חפצה. אך חברות בוועדות שונות וכן תפקידים שונים מפעם לפעם מילאה. בנה הראשון של ברוריה מנחם הוא מבכירי הדור השני של המשק. ובנה השני עמרי שהיה טייס ומדריך טייס בצבא נפל במילוי תפקידו ב-1954 בעת אימונים. תמונתו מלווה אותה תמיד, משובצת בסיכה הצמודה לדש ביגדה. וכך נזכור אותה. יהי זכרה ברוך | |||||
 |
הוסף |
|
|
|
|
|
