04-6486981
צור קשר
Mazkirut@en-harod.co.il
שלח דוא"ל
צור קשר
שלח דוא"ל
|
|||||
טובה בן אנוש - 1959 - 2011
אימא אהובה שלנו, אחת ויחידה אין במילון מספיק מילים שיוכלו לתאר את הצער שלנו היום. את היית הכול בשבילנו-אימא, אבא , חברה ואשת סוד. היית מרכז חיינו, המודל לחיקוי שלנו. היית בשבילנו סלע איתן, מקור אינסופי של חום, של רוך, של חוכמה ושל חוזק. היית לנו מעיין נובע של אהבה. את היית עמוד האש ואנחנו המחנה. והאש שלך חיממה אותנו והאירה את דרכנו. עכשיו נותרנו בלעדייך אבל אנחנו לא לבד, כי האש שלך נשארה אצלנו, את נמצאת בכל אחד מאיתנו -בנו, ילדייך ובשתי נכדותייך הקטנות שכה אהבת וטיפחת. ואנחנו מבטיחים לך, אימא יפה ואצילית שלנו, שנישאר תמיד המחנה החזק והמאוחד כמו שלימדת וחינכת אותנו. אימא, את היית פייטרית אמיתית כל חייך. עד נשימתך האחרונה, גוננת עלינו, נלחמת כלביאה ונאחזת בחיים. כמו בחייך, גם במותך היית אצילה, הלכת לעולמך בקלאסה, מטופחת, והכי חשוב- עם חיוך על הפנים. אימא, זכית בחייך בהורים נאמנים, אחיות מעריצות, שלושה ילדים וחתן אוהבים, ושתי נכדות מקסימות. אימא- אנחנו זכינו בך... ענבל, גל, חן, אבנר, רון ודניאל טובה, אהובה שלי, אחותי בשבת כתבתי לך הספד. לעולם תהיי חלק מחיי. נוחי בשלום. דפי ציפור רבת יופי היית ציפור רבת יופי, דודה שלי. כשהייתי ילדה, נראית לי גבוהה כשוכני השחקים. והיו לך כנפיים צבעוניות, רחבות ומרהיבות, במיוחד כשפרשת אותן מעליי כדי לחבק, לדגדג, לגונן, ללמד, לאסוף אותי לארצות של היופי שלך. נולדתי לתוך זרועותייך והן חיבקו אותי באהבה. בכל קיץ באתי אלייך, לקיבוץ היפה הזה, ילדה עירונית ושמנמנה, פחדנית ולבנה, וכשחזרתי ממך לעיר הגדולה, אחרי שבועות ארוכים, אמיצה ושזופה, עמוסת חוויות, לקחתי איתי את שלל המתנות שהענקת לי - חוכמה מעשית וממתקים, בדיחות חדשות ועגילים, שיחות לתוך הלילה וחיבוקים, זיכרון של ימים צבועים בגוונים של זהב. לימדת אותי שהיופי נמצא בכל מקום - בגוף ובלב, בים ובשדות, בחפצים ובאנשים. היית נדיבה ופראית ומצחיקה. אהבתי אותך. והיופי היה את. אני רוצה שתדעי, דודה, שיופייך לא תם וקולך לא נדם עם לכתך. אני רואה אותו בפניה היפות, בידיה הנבונות של ענבל, בעיניים החומות, החמות של גל, בהומור המשובח של חן ובמתיקות האינסופית של נכדותייך הקטנות. הם יוסיפו לשאת אותו עימם בכל אשר יילכו והם יעלו וישגשגו ועוד יפרחו במלוא תפארתם. עכשיו את שוכבת למנוחתך הסופית תחת העצים האלו, ברוח הזאת, אבל אני יודעת שהנשמה היפה שלך, דודה שלי, פורשת ממש עכשיו כנפיים. יודעת שהיא עפה, ממש עכשיו, גבוהה מעלינו, את גבוהה עכשיו, דודה, את ציפור רבת יופי כמו שהיית תמיד, נוגעת בעננים. מוקדש באהבה לדודתי האהובה, טובה בן אנוש, שהלכה מאיתנו בטרם עת. זכרה יהיה בליבי תמיד. ענת לוין | |||||
 |
הוסף |
|
|
|
|
|
