דפי הנצחה

מירסקי שבתאי

שבתאי מירסקי, בן רחל ונתן נולד בשבת "נחמו" ב-1912.

בית אבא בעיירה פודברודז' שליד וילנא. התפרנס מחנות סידקית ומחכירה של גני עצי פרי. אבא מסורתי. אמא אדוקה מאד. בחופשות יוצאת המשפחה לבוסתנים, לעבוד עם הפועלים, לשמחתם של הילדים.

שבתאי הוא הבן השני במשפחה של ארבעה בנים ובת.

בהיות שבתאי כבן 14, נישלח לעיירה סמוכה ללמוד את תורת הדפוס.

אחרי כמה שנים חזר הביתה ויצא להכשרה חלוצית. בהכשרה, שתקופת מה

היה מזכיר, עבד כ-12 שעות ביום בעבודה מפרכת. מההכשרה שוב חזר הביתה והתחתן. ואז הגיע תורו לעלות ארצה. וכבר היה זה באניית מעפילים קטנה שבדוחק הכילה את כל המצטופפים בה.

אשתו שהייתה בהיריון, הייתה אמורה לבוא אחריו, אך השואה השיגה אותה והשנה 1939. מלחמת העולם השנייה. וחנהל'ה הבת, שכבר נולדה לעולם של מלחמה, נמסרה וגדלה אצל איכרים פולנים. אחרי המלחמה נאספה על ידי הסוכנות עם כל ילדי ישראל הפזורים והגיעה ארצה. לויטה מצאה אותה במוסד של עליית הנוער והביאה אותה לעין חרוד.

כשהגיע שבתאי לארץ, הוא יצא לקיבוץ מחניים, לאחד מניסיונות השיקום של המקום. בעין חרוד ידעו שהוא עובד דפוס ודאגו להביאו לכאן.

ב-1942 התגייס שבתאי לצבא הבריטי והשאיר את שושנה אשתו עם יעל התינוקת. שבתאי היה חייל קרבי והשתתף בקרבות בעמק הפו.

אחרי המלחמה חזר שבתאי לעבודת הדפוס ושוב נאלץ לעוזבה, הפעם במלחמת העצמאות.

מגיל צעיר הרבה שבתאי לקרוא. בלימוד עצמי השלים הרחיב והעמיק את השכלתו. בייחוד התעניין בגאוגרפיה ובהיסטוריה. גם ביהדות התמצא והיה כתובת להרבה שאלות בתחום הזה.

עבודתו בדפוס הייתה הקלדת החומר הנכנס. גם זו הייתה דרך לרכוש ידע ולהתמלא.

כשניסגר הדפוס בעין חרוד עבר שבתאי לדפוס בתל יוסף. לאחר מספר שנים

חזר לעבוד בבית וקיבל לאחריותו את מחסן האספקה לענפים - שלגבינו הוא "מחסן שבתאי". שם בחביבות שאפיינה אותו התמיד ושירת שירות נעים את כל הנזקקים לו, שהיו רבים מאד - עד ליומו האחרון. שירת חייו באמצע נפסקה.

שבתאי השאיר אחריו אישה - שושנה, שלוש בנות ובן ו-15 נכדים ונינים.

יהי זכרו ברוך