דפי הנצחה

מאירי בלה - 1918 - 1993

בלה מאירי לבית שנקר נולדה ב-7.1.1918 באודסה ברוסיה. אביה, אליהו ואמה רוחמה עזבו את רוסיה בשנת 1922 ועברו לוינה.

אביה היה עיתונאי בעיתון "נויע - וינה - פרסה" ואמא הייתה עקרת בית. בלה ביקרה בבית ספר עד שנת 1935 וכשהמצב הפוליטי התערער בגלל עלית הנאצים, החליטה ללמוד מקצוע, כהכנה לעלייתה לישראל. היא עבדה בבת קברות בוינה כמטפלת במשתלת פרחים. עם פלישת הנאצים לאוסטריה ב-1938, עברה בלה להולנד להכשרה. היא עבדה אצל איכר וריכזה קבוצה גדולה של חברי הכשרה בארמלו. עם פלישת הנאצים להולנד, הצטרפה בלה למחתרת האנטי נאצית, נתפסה ונשלחה למחנות ריכוז שונים בין היתר בברגן-בלזן.

בשנת 1944 השתחררה בעיסקת חליפין בין הטמפלרים שהיו אסורים בארץ, ובין יהודים במחנות ריכוז. על ידי הגרלה עיוורת, זכתה לעלות ארצה ברכבת מגרמניה לחיפה.

בלה נשלחה לקיבוץ חוליות - היום שדה נחמיה היא שהתה שם כמה חודשים ועברה למצובה.

במלחמת השחרור, בימי המצור על הגליל המערבי, הגיעה בלה דרך הים מנהריה לחיפה ומשם לעין חרוד. פה היא בנתה את קן משפחתה ב-1948 התחתנה עם נפתלי.

אצלנו הסתגלה מהר מאד והדגישה, עד יומה האחרון ששכחה ומחקה את כל העבר והתחילה, עם עלייתה לארץ, חיים חדשים.

בלה הייתה פעילה בוועדות רבות. עבדה ברפת, בחדר האוכל, בבית התינוקות והמשיכה במחסן הבגדים עד יומה האחרון.

בשנת 1988 מצאה את אחיה באנגליה לאחר 45 שנות ניתוק. והיא הצליחה גם לבקר אצלו לפני שניפטר. הוריה ניספו בשואה, אח אחד נפל כפרטיזן, ואחות החיה בפורטוגל.

השאירה בת ובן, ששה נכדים ומשפחה אוהבת.

אושפזה לצורך ניתוח בתקווה ובשלוה וממנו לא התעוררה.

יהי זיכרה ברוך