דפי הנצחה

חיה גינזבורג - 1914 - 2007

חיה גינזבורג לבית באומגרד נולדה ב 1914, ערב פרוץ מלחמת העולם הראשונה בוורשה שבפולין, בתם הצעירה של ישראל ויהודית, אחות למשה ומרים.

האב ישראל היה פעיל בחוגי המחתרת הפולנית של 1905, והרעיון הציוני, סוציאליסטי כבש את לבו. דבר שהשפיע על בני ביתו, הילדים משה, מרים וחיהל'ה. הוא דאג לחינוך לאומי ועברי של ילדיו, תמך ברצונם לצאת להכשרה חלוצית ולעליה.

ראה חשיבות רבה בלימוד שפת האידיש והעברית כאחד. חיהל'ה למדה בבי"ס עממי יהודי ואח"כ בבי"ס תיכון מקצועי מעורב עם ילדי הגויים.

הבית היה מבוסס כלכלית, האב כנגר אמן, הקים , נגריה מכאנית - מפעל גדול לרהיטים שזכה לייצוג בתערוכה הכלל רוסית בפטרבורג. את השילוב בין היותו איש עסקים וסוציאליסט מצא על ידי הקמת סקצית הנגרים בפולין וניהולה וכן על ידי הקמת בנק קואופרטיבי של בעלי מלאכה ואף עמד בראשו.

והאב ישראל נאה דורש ונאה מקיים ב- 1932 עלה ארצה. מעמדו אפשר לו לקבל סרטיפיקטים לבני משפחתו לאשתו יהודית ולבנו משה. בנותיו חיה ומרים נשארו בפולין אצל הדודה, שלא היו לה ילדים וטיפלה בהם במסירות ואהבה כילדיה.

למרות ביסוסו הכלכלי בתל אביב וכדי להגשים עוד יותר את הרעיון החלוצי, פנה ב -1934 לעין חרוד להתקבל כחבר. הוא הביא עימו את המיכון המתאים שברשותו והקים את הנגרייה של הקיבוץ.

אחיה של חיה, משה, נירצח עם חמשת חבריו בידי פורעים ערבים, כאשר היו בדרכם לעבודה. על שמם הוקם הקיבוץ "מעלה החמישה".

לאחות מרים היה סרטיפיקאט לעלות לארץ בזכות השתייכותה לתנועת גורדוניה.

בעקבות רצח הבן הצליח ישראל באומגרד לקבל סרטיפיקט גם עבור ביתו הצעירה חייל'ה ולהביא את שתי בנותיו אליו לעין חרוד ב- 1938, "ממש ברגע האחרון" טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה .

אחותה מרים שחשקה נפשה בלימוד השפה האנגלית הביאה את אברהם גינזבורג, שהיה חבר תל יוסף, לבית משפחת באומגרד, ושם הכירו חיהל'ה ואברהם והקימו את ביתם בעין חרוד.

חיהל'ה מספרת בגאווה כי הייתה ראשונה שזכתה לחתונה מפוארת עם נוכחות מרשימה של "פרנסי הקיבוץ המכובדים": טבנקין, ציזלינג ולביא.

חיהל'ה למרות שגדלה בבית פעיל מעורב מאד בענייני ציבור לא הייתה פעילה בנושאים חברתיים ואת מרצה השקיעה בעבודה . תחילה במטבח, חדר האוכל ואחר כך מספר שנים במערכת החינוך, בתי הילדים ועם יציאתה לפנסיה כתופרת במחסן הבגדים .

חיהל'ה בנתה תא המשפחתי חם לה לבעלה ולילדיה אסנת, זיוה וישראל.

אשת בית נעימה, בלבוסטה שמאד מקפידה על אסתטיקה, בעלת תבונת כפיים שמוצאת עיסוקה בתפירה להנאת כל ילדי הקיבוץ.

חיהל'ה זכתה ליהנות ממשפחה ענפה, ילדים, נכדים ונינים.

תהא נשמתה צרורה בצרור החיים