|
|||||
זהרה רז 1930 - 2022 זהרה נולדה בספטמבר 1930 בעין חרוד אשר במעיין. אחות לנועה ז"ל ולמרדכי יבלח"א למשפחת לצטר בעבודת השורשים של הנכדה הבכורה עדי, זהרה מספרת על הילדות בעין חרוד, על התעלולים שעשו לשומרת הלילה בהיותם בגן. בגיל שבע נסעה עם אמה דינה ואחותה לפולניה לבקר את סבא וסבתא, זו הייתה הפעם האחרונה שאמה ראתה את הוריה שנספו אחר כך בשואה. זהרה גדלה והתחנכה בעין חרוד וזכורים לה אירועים היסטוריים טרום המדינה, כמו שהייתו של וינגייט בעין חרוד: הסודיות, האימונים הליליים שהילדים לא הורשו לצפות בהם - אז הציצו בלי להתגלות. זוכרת היטב את יאנוש קורצ'אק וסטפה שעבדה אצלם בבית הספר. ברקע של ילדותם ונעוריהם של בני דורה תמיד היו מלחמות. בזמן מלחמת העולם השנייה הפחד והדאגה אצל החברים מהשמועות ואחר כך ההבנה שהכול אמת. מלחמת השחרור והפסקת הלימודים בכיתה י"ב כדי להחליף את המתגייסים במקומות העבודה. לזהרה חשוב להדגיש בסיפוריה על ילדותה שלמרות החיים בצל המלחמות הייתה להם ילדות טובה ושמחה כמו לכל הילדים. תמיד תמיד, היא מספרת, הגלבוע מלווה אותנו כמו גם המעיין. בתחילת דרכה עבדה זהרה במשתלה בעין חרוד למטה ואחר כך כעשרים שנים בבתי הגמולים. בגיל 46 החלה את פעילות הסריגה והתמידה בה עד לפני כעשר שנים. במהלך השנים הקפידה על תורנויות בחדר האוכל, כל פעם חצי שנה לבקשתו של סדרן העבודה. זהרה זכתה ל-11 נכדים ו-10 נינים. הייתה מעורבת מאוד בענייני הקהילה והקפידה לומר את דעתה. אופטימית מטבעה שטענה כי, "קשה יש רק בלחם". אהבה את משפחתה ובכל שבת הגיעו אליה כולם לארוחה, ובלילות שישי אהבו הנכדים לישון אצלה. אהבה לטייל, השתתפות בחוגים, הצגות ו...שוקולד. מותם של שני ילדיה, חגית ממחלת הסרטן ונדב מקורונה, הייתה מכה כואבת שקשה לעמוד בה. לפני כשנה וחצי נכנסה לבית הדר לאחר שלקתה בשבץ מוחי. היא נפטרה כשהיא מוקפת במשפחה חמה ואוהבת. |
הוסף |
|
|
|
|
|