דפי הנצחה

מאיר זינגר - 1908 - 1999

מאיר נולד ב-1908 - 1 בינואר ברוסיה הלבנה בעיירה דיסנא, ליד הנהר דוויא. הוא היה הבן הצעיר ליעקב ומוסיה לאחר 4 בנות.

בגיל 6 התחיל ללמוד בחדר, ב-1921 כאשר העיירה נכבשה על ידי הפולנים עבר ללמוד בבית ספר לאידיש, בו למד שנתיים, לאחר מכן לבית ספר עממי פולני.

עם סיום כתה ז' הפסיק ללמוד, כי לא היה כסף למשפחה לשלם עבור לימודיו. ואז החל ללמוד את מקצוע הנגרות כשוליה.

כשהיה בן 11 התייתם מאביו שניפטר ממחלת הטיפוס.

באותו זמן עלו 3 מאחיותיו הבוגרות לארץ ישראל והוא נישאר עם אימו ועזר בפרנסת הבית.

הוא היה תלמיד מוכשר בנגרות ובעל הבית שלו התגאה בעבודות שעשה.

עוד כשהיה בבית ספר פולני, הצטרף לארגון יהודי ציוני "פרייהייט".

כשהתבגר הצטרף לה"חלוץ" הצעיר שם היו לומדים עברית ומקבלים חוברות לקריאה, על ארץ ישראל, על הקיבוצים והמושבים.

עם קבוצה של 8 נערים ו-2 נערות הצטרף להכשרה, בתחילה בליטא ומשם עברו לגרודנו וביאליסטוק.

בהכשרה עבדו עבודות קשות, חטבו עצים, עבדו בשדה, חיו כמו בקיבוץ.

וכאן גם הכיר את עליזה שלימים הייתה רעייתו.

בתחילת 1933 התקבלה דרישה לאיחוד משפחות, מהאחיות שבארץ, עבורו ועבור אימו, ואז נישאו מאיר ועליזה בווארשה כדי לשחרר סרטיפיקט לחלוץ אחר מההכשרה.

הם הגיעו באנייה לחיפה ומשם לקבוצת כינרת, ששם גרו שתיים מאחיותיו.

לאחר תקופה של פחות משנה עברו לקיבוץ גדול - עין חרוד.

מיום הגיעו לעין חרוד עבד מאיר במקצועו הנגרות.

הוא שרת ביחידת הנוטרים, השתתף בעליה המפורסמת לביריה, ובשבת השחורה נעצר ונלקח לרפיח על ידי הבריטים יחד עם קבוצת חברים מהמשק. במלחמת השחרור השתתף בקרבות על הגלבוע ובהגנת קיבוץ גשר.

התמיד בעבודתו בנגריה עד גיל 80 בערך, ואז עבר לעבוד במפעלון לקשישים.

מאיר השאיר אישה, ארבע בנות, תשעה נכדים ושבעה נינים.

יהי זכרו ברוך