|
|||||
ארצי שמחה - 1902 - 1981 שמחה ארצי נולד בשנת 1902 להוריו מנחם ומטילדה, בעיר אוסטרוב בפולין. למד בחדר מתוקן ואחר כך "בישיבה. יחד עם זאת היה חבר באגודת "צעירי ציון. הוריו היו דתיים ואמידים, ניהלו חיים מסורתיים. אביו היה איש משכיל. למדן מופלג בתורה ובמעשים טובים. בית הוריו היה בית ועד תלמידי חכמים. יחד עם זה היה ציוני גדול , שלח את בניו לארץ ישראל, למרות המצב. שמחה ארצי עלה ארצה בשנת 1921, בעליה שלישית. הרבה תחנות עבר בארץ, אחריהם עלו ההורים. ראשית דרכו הייתה מקווה ישראל, שם למד חקלאות, ובפתח תקוה עבד בחקלאות. בתל אביב עבד בבניין. מתל אביב עבר לכנרת המושבה שם עבד שנה אצל איכר. חלה במלריה טרופית ומסיבה זו עבר לירושלים. בירושלים עבד בבניין ובבתי חרושת למוזייקה. בערבים לאחר העבודה, למד בסימינר להשכלה גבוהה. שמחה היה גם חבר בהגנה. בירושלים נשא לאישה את חיה. שם גם נולד בנם הבכור יורה. בשנת 1929 בא עם משפחתו לעין חרוד. במשק עבד תחילה בעבודות בנין ובמשתלה. רוב שנות חייו במשק עבד בפרדס, שם עבד עד יומו האחרון, לפני כניסתו לבית החולים לניתוח. ומניתוח זה לא יצא. ניזכור אותו כאיש פשוט, ענו ובעל מידות נעלות, צנוע ורחוק "ממצות אנשים מלומדה" - לא מתוך חיקוי או מתוך הרגל, היה אומר תפילה ותקוה בליבו להתחדשותם של חיינו ותרבותינו העצמיים כאן בארצנו, ובעיקר ובמיוחד להתחדשותה של דתנו. המצוות המעשיות היו כרוכות בעבודה ובלימוד, וגם התפילה הייתה אצלו כעין לימוד, לא אמר תפילות, אלא למד אותן. כשהיה בא לבית התפילה שלנו בשבתות ובמועדים הייתה התפילה שגורה בפיו. לא במילותיה בלבד, אלא גם בכוונותיה ובפרושיה. לפני התפילה היה רגיל לעיין בספר הפיוטים ובפירושיהם. תמיד דבר בשפה נמלת ובמשל נאה. איש נתון במעשים ובפעולות. היה נח לכאס, אבל נח לרצות. תמיד מוכן היה לעזור לחבר, למכר בנאמנות ובמסירות, בעצה ובהדרכה. היה מושרש ביהדות המסורתית. מעריך ומכבד את השקפות זולתו, גם אם לא היו תואמות בד בבד עם השקפותיו. איש קרן הקיימת, כל השנים היה בא כוח שלנו במוסד זה. ראינו אותו במסירותו לעבודת קודש זו - נטיעת עצים, ודבק בה בכל נפשו ומאודו. צמצם את עצמו תמיד, כדי להישאר בפינה סמויה. לא להראות ולא להתבלט. בשני כתרים שימש: בכתר התורה ובכתר עבודה. מעולם לא הפסיק ללמוד ומעולם לא הפסיק מעבודתו. כך היה האיש. יהיה זיכרו ברוך. |
הוסף |
|
|
|
|
|
|