דפי הנצחה

זמירי נסיה - 1912 1984

נסיה נולדה בעיירה דוקשיץ, בשנת 1912. בת למשפחה יהודית שומרת מסורת. האם מרשה, והאב מנדייל. נסיה הצעירה בילדים לה 4 אחיות ו-2 אחים.

האב ניפטר בהיותה בת שנתיים. אותה שנה פרצה מלחמת העולם הראשונה והחל מסע הסבל והאימים של המשפחה. לא אחת נאלצו לנטוש את ביתם ולמצוא מקלט אצל שכנים גויים. לאחר המלחמה חיי העיירה חזרו למסלולם, אך הסבל ליווה תושבים רבים.

בית קופלביץ - משפחתה של נסיה, היה מבוסס והאם טרחה רבות בעזרה לאחרים, מעשי צדקה בסתר.

העייירה דוקשיץ עברה עם החלוקה לשלטון הפולנים.

המלחמה הותירה בעקבותיה מחלות רבות, עוני, מחסר באמצאי רפואה ורופאים. באותם הימים חלתה נסיה קשה ורק הודות לטיפול ולמסירות שהעניקה לה משפחתה נישארה בחיים.

לבית הספר נכנסה בהיותה בת 5, והשתלבה היטב בלימודים. תחילה דיברו רוסית, אך גם פולנית נילמדה נוסף לשפת האידיש. בחופשות הקיץ נשלחה נסיה ללמוד אצל מלמד קרוא וכתוב בתורה, הרב היה אישיות מתקדמת ויוצאת דופן באותם הימים וכן תלמיד חכם וציוני.

נסיה בהערכתה לו, נשארה לשמוע ממנו סיפורים בעברית אחרי שעות הלימודים.

בגלל מצב כלכלי לא יכלה לעזוב את העיירה לשם המשך לימודיה בגימנסיה. נסיה אירגנה קבוצה של מספר תלמידים שלמדו בשעורים פרטיים אצל איש משכיל שהגיע לעיירה. לאחר עזיבתו של המורה התגייסה המשפחה ושלחה את נסיה להמשך לימודים בגימנסיה. בסוף כתה י' נאלצה נסיה לעזוב את הלימודים ולחזור הביתה כדי להחזיק את החנות - דבר שהיה שנוא עליה ביותר.

לאחר מכן הצטרפה לתנועת החלוץ מתוך מגמה לעלות לישראל ולחיות בקיבוץ.

במסגרת זו החלה ללמוד על ארץ ישראל וקבלה על עצמה הדרכה התנועה. כאן הכירה את חיים זמירי העתיד להיות בעלה.

תנועת החלוץ עמדה במלחמה נגד תנועות המתנגדות, עקב הקירבה לגבול הרוסי, הייתה השפעה קומוניסטית חזקה מחד גיסא ומאידך גיסא הנוער מהשכבות העשירות נהה אחרי הרויזיוניזם.

כאן הועמדה נסיה לפני בעיה מצפונית קשה מאד. אם לעזוב את הבית במצבו הקשה. האם שהייתה קשורה לבתה הקטנה האהובה התנגדה לעלייה ולא האמינה בסיפורים על ארץ רחוקה וחיי קיבוץ.

מקרים דומים שיערה נסיה עזרו לה להתגבר וממש להתאכזר אל אמה בהחלטה לעלות. אז כבר היה ידוע על הנעשה בגרמניה וגם בפולין השתוללו האנטישמים.

ב-1933 הגיעו נסיה וחיים לארץ ישראל ישר לעין חרוד.

בשנותיה הראשונות במשק השתלבה נסיה בבית הספר, אך מוקדם מאד ב-1936 נכנסה כמתלמדת לעבודה בענף הלול והתמידה בו 35 שנים, שברובן הייתה מרכזת הענף.

את עבודתה בלול החלה נסיה כשעוד הייתה זו עבודת פרך, ללא חשבון שעות, ביום ובלילה.

וכשיצאה נסיה מהלול היה זה לול מודרני משוכלל אוטומטי וממוזג. היא עברה את כל שלבי ההתפתחות של הענף ואולי גם הייתה היא שדחפה את הענף קדימה.

נסיה הייתה פעילה גם בחיי החברה במשק ובוועדות השונות. בין הזמנים נרתמה לתפקיד מחסנאית מחסן הפרודוקטים ובמחסן הבגדים.

הפרידה מהלול הייתה לה קשה, אך יצאה כשעדיין הייתה יכולה לתרום והיא לקחה על עצמה את ענייני הביטוח של המשק במסגרת הנהלת חשבונות ועשתה זאת בהצלחה רבה.

הגורל המר לה ובגיל צעיר יחסית התאלמנה. הכאב גדול אך האחריות כלפי המשפחה מחזקת את נסיה והיא נשאה יפה את חייה כאם וכסבתא למשפחה עניפה.

השאירה אחריה בנות, נכדים ו-2 נינים.

יהי זכרה ברוך