דפי הנצחה

כרמי (וילקומיץ) עבריה - 1900 - 1976

עבריה - כך קראו לה בבית הוריה מיום הולדתה - היא העבריה הראשונה אחרי אלפיים שנה.

לא רק בבית אליעזר בן יהודה השמיעו הילדים ההגיים בשפה העברית. היו עוד ראשונים.

עבריה שנולדה בראשית המאה לא שמעה שום שפה זרה בבית הוריה. משחר ימיה דיברה עבריה רק עברית.

אביה ואמה - שמחה וליבה וילקומיץ, היו מורים עבריים בארץ עוד לפני 80 שנה ויותר.

קשה היה מאד בימים ההם ללמד חשבון, פיסיקה, כימיה בעברית. המורים הראשונים נתקלו בחסר מונחים ללימודי המדע. בימי התנ"ך לא למדו מדעים מדוייקים, וידיעות המורים במקורות היהדות לא הועילו להם לספק חוסר זה. וילקומיץ וחבריו לעבודה עמלו והשתדלו לייצר את המילים המתאימות לכך. את הצימאון ללמד וללמוד ירשה בבית הוריה.

לימים נשאה למשה כרמי, חניך המחזור הראשון של גימנסיה "הרצליה" ושניהם נסעו לברלין להשתלמות. לאחר כמה שנים חזרו ארצה. הצטרפו לקיבוץ עין חרוד והקימו בו בית ספר קיבוצי למופת, מן הראשונים בקיבוצים. בנו גם משפחה ענפה ונולדו להם חמישה ילדים.

בבית הספר לימדה עבריה מדע ומתמטיקה, וכאן גילתה תכונה מעניינת מאד, היא לא פסקה מללמוד ולהשתלם. עברו שנים רבות, ובכל חופשה מבית הספר הייתה באה לירושלים ולתל אביב ולומדת. היא לא פסחה על שום קורס או סמינריון למורים.

מבית הוריה ירשה עבריה גם את הנטיה למוסיקה שהוקדשה לה מקום מכובד בבית. האם הייתה מרבה לשיר, קולה היה צלול ונעים ומבקרי הבית הרבו ליהנות מזמרתה, שלא סירבה מעולם להנעים להם.

בבית היה גם כלי נגינה, שהיה נדיר בגליל העליון כולו - אורגן. אביה של עבריה היה יושב ליד האורגן ומפענח לאט לאט מנגינות שונות מתוך תווים כדי ללמד את תלמידיו וההשגים היו נפלאים. כבר לפני שבעים שנה ידעו התלמידים לקרוא תוים. חלק מילדיה של עבריה הפכו את הידע שלהם במוזיקה למקצוע. גם משה טרם את חלקו לחינוך המוסיקלי של ילדיו.

גם לאחר שנים רבות שהבריאות פגעה בעבריה, המשיכה היא לבוא לקורסים ולהשתלמויות.

עבריה הלכה לעולמה מלאה וגדושה בתורה, מדע ומוסיקה.

יהי זכרה ברוך