דפי הנצחה

אתר הנצחה לתושבי הישוב .

יהי זיכרם ברוך...

דף הנצחה לדגן רות ז"ל
(01/01/1913 - 01/01/2004) ( - )

רות דגן - 1913- 2004

רות דגן או רות בריגר כפי שנקראה שנים רבות, תישאר בזיכרוננו כ"רות המעמלת".
לא רק שהעמידה דורות רבים של ממשיכי דרך, בשיטת החינוך למודעות הגופנית של בוגרי סמינר הקיבוצים וסמינר למורים בבאר שבע, אלא בעיקר בזכות מחזורים רבים של תלמידים מגיל שמונה עד שמונים ושמונה, ששיעורי ההתעמלות היו בשבילם מרחב של ביטוי היכולת האישית ושמחת ההשתתפות.
גישתה של רות הייתה שלא רק מי שיכול גבוה יותר, או רחוק יותר הוא המנצח, אלא, כל אחד לפי יכולתו ועל פי דרכו.
רות נולדה בגרמניה בשנת 1913 והחלה את דרכה הפדגוגית והספורטיבית כבר מגיל 10, עת הייתה אוספת את ילדי השכנים מאמנת ומדריכה אותם.
בגיל 15 השתתפה באליפות גרמניה לנוער במכשירים ואתלטיקה קלה.
בגיל 17 השתתפה באליפות צ'כוסלובקיה במסגרת הפועל הלאומי.
בגיל 18 הייתה אלופה בשלוש מדינות: צ'כוסלובקיה, אוסטריה וגרמניה.
עם עליית הנאציזים בגרמניה בשנת 1933 עלתה ארצה במסגרת חברת נוער ציוני לעין חרוד, ומיד התאהבה בדרך חיים זו.
במקביל לעבודתה בחקלאות החלה באירגון פעילות ספורטיבית לכל המשק.
מאחר ולא היה ציוד ספורט נעשה שימוש בטבע כדי להתאמן - עצים, אבנים, תעלות, דבר שגרם לתלמידיה ללמוד מתוך רצון עניין ושותפות.
רות באה מהשיטה השבדית - גרמנית, שבה נתנו פקודות לביצוע באותו קצב.
מהר מאד הבינה ששיטה זו לא מתאימה לכאן, ולכל אחד יש את הקצב והיכולת שלו. בגישה זו הגיעה אל כל אחד ושיתפה את התלמידים ללא יוצא מהכלל.
כשאומרים רות דגן, נזכרים בימי הספורט ההמוניים, נזכרים בחוויות של שיעורים, נזכרים בחגי המחזור ובהופעות ההתעמלות האמנותית בליווי הוולסים של שטראוס, וכמובן בפירמידות המרהיבות של הבחורים.
רות השכילה לתת לנו להבין ערכה של תנועה, מודעות, הקשבה לעצמנו ולגופנו.
וכך נזכור אותך, רות, בכללי היסוד לבוגרי קורסי הגב:
העמידה שווה חלוקת משקל.
ישיבה על שתי עצמות הישבן.
הליכה - עם הרגשת גובה וגיוס תמיכת שרירי הבטן.
כפיפה - מתחילים ברגלים לא בראש.
בעבודת הגינה או בשטיפת הריצפה יש לעבוד תמיד עם כלי עבודה כשהם בקרבת הגוף.
והחשוב, בזמן התקף או כאבים בגב, לא לסגור את הכאב. לא לאבן את הגוף אלא, בתנועות עדינות לנסות להחזיר את התנועה המלאה.
ומשפט המפתח שלה היה - "יציבה לא בנויה משנה את השלד ואת כל אורח החיים".
זאת רות הציבורית, אך הייתה גם רות המשפחתית לבעלה לילדיה ונכדיה הרבים שפקדו אותה באהבה ובהערכה בשעות שמחה ומשבר, שתמיד ידעה לתת את העצה הנכונה בדרך הרגישה שלה.

רות, נזכור אותך תמיד, אשה קטנה שהייתה גדולה.
נוחי על משכבך
יהי זכרה ברוך

הוסף

< חזרה לאתר הנצחה

04-6486981

Mazkirut@en-harod.co.il