דפי הנצחה

יוסף יחיאלי - 1905 - 1973

יוסף נולד לציפה ויחיאל במיקוביצי שברוסיה ב-1905, גדל בסביבה יהודית מסורתית, למד ב"חדר" וגם טעם את התורה שב"אותיות קטנות". עם התבגרותו הצטרף לתנועת ה"חלוץ", עלה ארצה וכאן תפס את המציאות הישראלית החדשה ב"קרניה". מיד עם הגיעו לארץ הפך תדמיתו כאדם משכיל ואינטילגנטי, לאיש עבודה במלוא מובן המילה, והצטרף לקיבוץ. למרות חוסר כל שורשים בעבודה חקלאית, הן בתיאוריה והן במעשה - נעשה לאיש פלחה. במשך זמן קצר התקדם במקצועו ונעשה הפלח של המשק בה' הידיעה. ביום עבד ככולם ובלילות שקד באופן עצמאי ובלי קורסים - על לימודים בתורת הקרקע והצמח. הישגיו והתמסרותו לעבודת השדה ולתורה החקלאית העלו אותו מהר מאד לעמדה מרכזית בשטח הפלחה, לא רק במשקנו ובאיזור אלא גם במזכירות הארצית של אירגון היוגבים, בו היה פעיל שנים רבות.

יחיאלי - כך כינו אותו בקיבוץ - חי את החיים החדשים בארץ ובקיבוץ בכל רמ"ח אבריו. השכלתו הרחבה והכללית, יושרו ומרצו הרב העמידו אותו בראש פעולות חיינו התרבותיים ויצירת החגים שלנו. יחד עם כמה חברינו התמסר לחיפושי דרך לשילוב תפיסתנו הקיבוצית ולאומית החדשה עם עברנו ההיסטורי המפואר. חיים לאומיים אלה שכה טרם ביצירתם - נעשו במשך הזמן לנכס יקר בחיינו. כאן הכיר את רעייתו התחתן ונולדו להם שלשה בנים.

אחד הבנים מספר:

אבא היה לי כל השנים אב ומורה דרך כאחד. מלבד דמותו כאב ומחנך במשפחה היה גם דוגמא ומופת בשטחים רבים אשר בהם עסק. כל דבר שהיה חשוב לו היה עושה בלהט רב ומשתדל לחדור לעומק ולבצע ביסודיות.

כילד זוכר אני את סיורי השבת בשדות המשק, בהם עקב אבא בחרדה אחר התפתחות גידולי השדה בשנים שחונות ובשנים גשומות כאחת.

אבא זכור לי כשוטף פעיל לכל הוויכוחים העקרוניים שהתנהלו במשק. חרד היה לדרכו של הקיבוץ ונילחם בדעות אשר עלולות לדעתו להביא להידרדרות או לפגוע בעקרונות הקיבוץ, כפי שהוא הבין אותם. נר לרגליו היה השוויון ערך האדם וצדק חברתי. מוכן תמיד לקחת על עצמו משימות, בעיקר כאשר נוכח שאין מישהו אחר שיבצע את המלאכה. כך נשא במלאכת עריכת היומן במשך שנים לא מעטות.

חברה מספרת:

כמורה לחקלאות למדתי את גישתו לפלחה ולחקלאות בכלל: הוא לא הסתפק בלימוד מצומצם של טכניקות הענף ובעיותיו המעשיות - הוא חתר להקיף את התורה הרחבה הקשורה בענף ולהעמיק בבעיותיה. כחקלאי ידע היטב שאין כתורת החקלאות מקצוע דינמי המבוסס על שילוב מקצועות רבים ככימיה, פיסיקה, ביולוגיה ועוד, ולפיכך מחייבת היא התקדמות בממדדי ענק בהתאם להתפתחות המדעים בימינו והוא התאים את עצמו לקצב ההתקדמות . עבודתו הייתה משולבת בלימוד בלתי פוסק באופן עצמאי ובביקור בקורסים שונים.

הרי הוא לפנינו: שקוע בפינתו הקבועה, לומד את בעיות המשק, עוקב אחר

דרכי פעילות הענפים ובסיכום מכין לנו תחשיבים נאמנים על רווחינו, על גרעונותינו, על תנודות ברמת חיינו. החוברות שלו רשומות בזיכרוננו. הן שהאירו לנו: האם אנו מתקדמים בהדרגה, יוצאים ממעגל ההפסדים ומתחילים להתפרנס בכבוד.

פניו היו קורנות, בהגישו לנו את החוברות המעודדות של התמחיר ושל

התוכנית לקראת השנה הבאה. הוא זכה לסיפוק נפשי רב כי עסק ביצירה למען ביתו, למען עין חרוד שאהב ולכן התמיד בפעילות זו שנים רבות. היה זה פיצוי הוגן על אשר נאלץ לנטוש את מרחבי השדות לאחר חצי יובל שנים בפלחה.

חבר נוסף מוסיף: מניין לגוף הזעיר והחלוש אותו כוח לעשות ימים ושנים בעבודת השדה המעייפת? נפתחה לנגד עיני אותה הקרבה אישית שנתלוותה להליכות צניעותו, שבלעדיה לא יכול היה לקיים בגופו את צו העבודה הקשה. למעלה מן הספק הוא כי הקרבה מרצון זו, מתחומי הקדושה היא.

מי אינו זוכר את פעילותו בועדת התרבות? החוברת המודפסת שהוציא למסכות חגינו, החדשים והמסורתיים, עיצבו את דמות החג ההולכת ונרקמת, ההולכת ומתחדשת עם התחדשות חיינו בארץ: חג העצמאות, חג הביכורים, י"ח באלול, טקס קציר העומר, הגדת פסח - חוברות אלו שימשו מקור בלתי מאכזב לחגנו ומסיבותינו.

יהי זכרו ברוך