04-6486981
צור קשר
Mazkirut@en-harod.co.il
שלח דוא"ל
צור קשר
שלח דוא"ל
|
|||||
 ברטה גרינגס - 1928 - 2018 על קברה נכתב על ידי ילדיה בפתיחה לספר מתכונים שלה שהוכן לכבוד ליום הולדתה ה-80. ברטה (בטי) נולדה בארגנטינה, בואנס איירס, בשנת 1928, בת לנחום, גולה ויתום פולני אשר כרבים מיהודי ארגנטינה, קיבל מקלט ועלה בגפו באנייה עמוסת פליטי הפוגרומים באירופה. בנעוריו, אנשי הקהילה דאגו לעזור לו להחזיר את חום המשפחה שאיבד והכירו לו את אנה גם היא פליטה מטרנסילבניה שגַלתה עם משפחתה. כך נולדה בטי היפה והטובה שגדלה וגידלה את אמה לבדה. בכורח הנסיבות, בעזרת יצירותיה ותושייתה נחשפה כבר בגיל צעיר לסודות המטבח ולמדה לחבר בין טעמי מזרח אירופה, איטליה (מפליטי תקופת השפל) ודרום אמריקה, ולצקת בתבשיליה את טעמה הייחודי. טעמים אלו חצו שוב יבשות ובאנייה עמוסה בעולים מארגנטינה, בשנת 1964, הטביעו את חותמם והתערבבו שוב עם טעמים חדשים, טעמי המזרח והמערב בארץ ישראל, בקיבוץ עין חרוד איחוד. טעמים אלו חוללו שינוי תרבותי ומהפכה גסטרונומית בקרב חברי הקיבוץ, אשר הורגלו עד אז למטבח תפל כיאה לאותה תקופה של צנע ומחסור. ברטה (בפי חברי הקיבוץ) הביאה צבעים וטעמים אקזוטיים ומרהיבים, וכבר באמצע המאה נהנו החברים מארוחות "גורמה" אשר הוכנו באמצעים דלים, עם הרבה אהבה ודמיון. כך מאם לחמישה, שהייתה מבשלת לשבעה נפשות, הפכה בן יום ל"שפית" של מאות אשר ציפו יום יום לארוחה הבאה, שתמיד הפתיעה, כהרגלה של ברטה, ותיבלה את חייהם. היא הפכה את ארוחת הצהריים שהייתה באמצע יום העבודה המייגע, לחוויה קולינרית והעלתה שוב ושוב חיוך על פניהם של הסועדים. ברטה העלתה את רף טעמם של הסועדים וסללה דרכם של בשלני העתיד שהתקבלו בפתיחות ובסקרנות. מתכוניה מוצאים את מקומם במאות מטבחים ויהוו מורשת חשובה ויקרה לדורי דורות. ברטה ואברהם ז"ל הגיעו לעין חרוד עם חמשת ילדיהם, אריה, טוביה, רחל, מרים וצביה בשנת 1964 מארגנטינה. ברטה השתלבה במטבח ואברהם בענף הלול. בהמשך הצטרפה, אנה אמה של ברטה וגם היא עבדה במטבח. בהמשך עברה ברטה לעבוד במחסן תאים וכל מי שפתח את הדלת זכה לחיוך מאיר עיניים וברכה. בשנים האחרונות התגוררה ברטה בבית הדר ורוחה הטובה ושופעת החיוכים גרמו לכולם, חברים וצוות לאהוב ולכבד אותה מאוד. יהי זכרה ברוך קֵרידה מאמי זכינו באימא טובת לב, מלאכית! כמה רגעי אושר ושמחה עברנו יחד. רצינו כל הזמן להנעים לך את הזמן. לקחנו אותך להפלגה ונהנינו יחד מכל רגע. הספקנו לטוס איתך לארגנטינה שם זכית לפגוש שוב את כל משפחתך. השתדלנו לבקר אותך בבית הדר כמה שיותר אך תמיד הרגשנו שזה לא מספיק. זכינו באימא אופטימית, תמיד עם חיוך על פנייך. אימא שלא מתלוננת אף פעם, לא דורשת כלום מאף בן אדם. כל רגע שבילינו בחברתך, למדנו תובנות על החיים, ללא שיפוטיות. עברנו איתך רגעים עצובים אך בעיקר רגעים שמחים. צחקנו יחד ואת היית מספרת לנו בדיחות בספרדית ומשפטי חוכמה. מאמי קרידה, היום אנחנו נפרדים ממך בצער רב. נזכור תמיד את הרגעים היפים שבילינו יחד. תהי נשמתך צרורה בגן-עדן ושם תפגשי את אבא. הוא מחכה לך שם למעלה ויחד תהיו מאושרים. שניכם תשמרו עלינו מלמעלה. יהי זכרך ברוך המשפחה מודה לצוות בית הדר על הטיפול המסור והיחס החם לו זכתה אמנו. תודה לוועדת בריאות ולכל קיבוץ עין חרוד איחוד על היותכם קהילה תומכת ואוהבת בשעת שמחה וצער. צביה אימאל'ה שלי אהובה יפה שלי, גיבורה שלי, חברה שלי. רק מעטים יודעים שחיוכך הנצחי החביא בתוכו סיפור חיים עצוב של ילדות קשה, של מחסור ומצוקה, של ילדה אבודה ובודדה שחיפשה ללא הרף אהבה שמעולם לא ידעה. את היית בשבילי קופסה שחורה, לקחת איתך את כל הסודות הכמוסים של חייך. אני יודעת אימא שלי יקרה שהעדפת להגן עלינו כמו לביאה, לבטל עצמך ולתבל את חיינו בהרבה שמחה כאילו דבר לא היה. כשראיתי את "החיים יפים" של בניני דימיתי כך את ילדותך, ילדותי. אהבתי אותך אימא אהבה עזה, כמו ילדה, ילדתי שלי, ואני בתך ואת...ילדתי. תודה על הכול אימא יקרה ואהובה שלי, אילולי את - לא הייתי אני. תמיד תהיי לי לסמל ומופת, לאהבה וחמלה לכבוד ולנתינה – ללא תנאי ושיפוט. הצלחת אימא, הצלחת בסוף ימייך לזכות באהבה שכה שאפת אליה, למצוא את מקומך במעונך החדש והחם - בית הדר. להיות לעצמך, ליצור, לפרוח ולבטא את כישרונותייך החבויים. הצלחת להקיף עצמך באנשים שכה אהבו אותך ואפשרו לך להיות את עצמך. אתגעגע אלייך תמיד אימא שלי. זכיתי להיות חלק ממך. תודה על הכול אימא, מבטיחה להיות איתך בקשר תמיד. ביי אימא שלי, אוהבת אותך עד אין סוף. שמחה שאת נחה, ושזכיתי לנשק את חום גופך שנייה לפני לכתך. תחסרי לי מאד, לא אוכל למלא את החלל שהשארת אך אנסה בכל כוחי לשמר את הכוחות שנתת לי ולחייך גם כשקשה, כפי שלימדת אותי. שלום אימא שלי אהובה, נוחי לך. מגיע לך. רחל סבתא, סבתאל'ה שלי, סבתא אהובה אתמול הייתי בדרך אלייך סבתא, לתת לך חיבוק אחרון, עוד נשיקה, ולהגיד לך שלום ותודה אבל לא הספקתי סבתא. את כבר לא עמדת בזה יותר ובחרת שלא לסבול יותר. כל-כך לא מגיע לך וכל-כך לא צודק! את כל-כך טובה, כל-כך טהורה, עדינה, נעימה ורגועה. אף פעם לא מתלוננת ולא מקטרת. אף פעם לא אומרת מילה לא טובה. גם כשסבלת בבית חולים ושאלתי אותך אם כואב לך ואמרת שלא. לא רצית להטריד אף אחד, כי כזאת את וככזאת תמיד היית. תמיד חזקה, תמיד דואגת לכולם. כבר אין בי כעס על מה שקרה לך סבתא רק צער! רק עצב! עצב עמוק מאוד והמון המון שאלות. כשהיינו בבית חולים הסתכלתי לך בעיניים היפות שלך וראיתי שאת עייפה ואין לך כוח ועדיין נלחמת כמו נמרה. התמודדת עם כל-כך הרבה סבל וכאב שלא מגיע לך ועדיין המשכת לחייך. לא ויתרתי לך על חיוך רציתי לראות אותו. אני זוכרת את הביקור האחרון שביקרנו אותך בבית הדר, מקום שכל-כך אהבת. היית שם כל-כך שלווה ורגועה. היית עסוקה בציור שלך ושתית את התה כמו תמיד והקשבת לנו. היית מחויכת וחיונית כל כך. את זוכרת סבתא שתמיד היינו יושבות ומדברות? היית תמיד מקשיבה לי, תמיד הדלת של הבית שלך הייתה פתוחה בשביל כולם. כמה אהבתי תמיד לבוא אלייך, כל-כך חיובית, אף פעם לא שפטת או ביקרת אותי בשום צורה או דרך, תמיד הקשבת וקיבלת אותי בדיוק כמו שאני. הבית שלך ושל סבא אברהם תמיד היה כמו בית שני בשבילי. תמיד קיבלתם אותי אליכם, גם כשהיינו ילדים איך אהבנו לבוא לארוחת ערב אצל סבתא. איך שהיינו באים היית מתקתקת ארוחת ערב כל-כך מהר – שניצל ופירה, ניוקי של סבתא וכל כך הרבה דברים טעימים. היית אוהבת לקלף את תפוחי אדמה מול הטלוויזיה, את זוכרת את זה סבתא? סבתאל'ה שלי, את הסבתא הכי טובה בעולם, אני כל-כך אוהבת אותך, לא מצליחה עדיין להבין ולעכל את מה שקרה לך, לא מצליחה להבין שלא תהיי יותר, תהיי כל-כך חסרה לי. אני רק רוצה לבקר אותך שוב בבית הדר, לפגוש אותך בכיסא שלך או בכורסה שלך בחדר, מול הטלוויזיה, לראות את החיוך שלך שמשדר כל כך הרבה רוגע ותקווה, תקווה טובה. אני תמיד אזכור את החיוך שלך. הוא צרוב לי בראש ובלב, תמיד אזכור כמה טובה היית, כמה ריחמת על כולם והיית טובה לכולם. כולם אהבו אותך, אין אחד שלא התאהב בך. אפילו האחיות בבית החולים נדהמו ממך ואמרו כמה את יפה וטובה. סבתא ברטה שלי רציתי להגיד לך תודה שהיית סבתא שלי. תודה שהיית שם תמיד בשבילי, תודה על כל-כך הרבה זיכרונות ילדות יפים. תודה על ההקשבה, על החיוך ועל מילה טובה. תודה שהראית לי מהי חוזקה ומה זה להיות טובה. תודה על השלווה והרוגע שלך. את אישה מיוחדת במינה, אישה אצילית וחזקה. לא ויתרת עד הרגע האחרון, עד שלא יכולת יותר לסבול. נוחי בשלום על משכבך סבתא, עכשיו לפחות את נחה ולא מציקים לך יותר עם צינורות ודקירות כואבות, ולפחות עכשיו את עם סבא אברהם שכל-כך אהבת. אני יודעת שהוא בא לקבל ולחבק אותך. סבתא, שולחת לך עכשיו את החיבוק האחרון שלא הספקתי לתת לך, אני אוהבת אותך. אני בטוחה שאת מסתכלת על כולנו עכשיו ומחייכת את החיוך שלך. נוחי לך, אני אתגעגע המון ליטל לברטה היקרה את משפחת גרינגס הכרתי לפני שנים רבות עוד בהיותי בבית הספר. לפני שמונה-עשרה שנים הגיעה אשתי לעתיד לקיבוץ עין חרוד ואת ברטה קלטת אותה בזרועותייך המחבקות עם החיוך המיוחד שלך, את ואברהם ז"ל חיבקתם אותה ועזרתם בקליטתה המהירה. במשך השנים נשמר איתך הקשר והיית לנו כסבתא לכל דבר. הגענו לחדרך לביקורים, תמיד היה נעים לשבת איתך ולראות ולחוש כמה חיובית ומלאת אהבה את היית. היה לך לב גדול עם נתינה ענקית לכולם, תמיד עם חיוך. מעולם לא שמעתי ממך תלונה, תמיד אמרת לי, "הכול בסדר". ביום שלישי 26.1 אספנו אותך, אני ופאולה, לחתונה של שיר נכדתך. הגענו אלייך עם הרכב לבית הדר, היית שמחה ונרגשת. ישבת לצידי והתחלנו לנסוע. שאלתי אותך אם את בסדר ונוח לך ותשובתך הייתה כמובן שהכול מצוין. בשלב מסוים נעצרנו בפקק ולפתע הרגשנו חבטה ובום גדול. לאחר מכן היה שקט. אני התעוררתי ראשון ושאלתי "האם אתם בחיים". אשתי ענתה לי ראשונה ולאחר מכן את ענית לי בקול שקט, "כן, כן, הכול בסדר איתי". מהר מאד הגענו למיון להמשך טיפול. את נפגעת בצורה קשה ולצערי כוחך לא עמד לצידך. העומס והכאב היה גדול וכבד. ברטה יקרה, אני רוצה לומר לך תודה גדולה על כל העזרה והאהבה הגדולה שזכינו ממך. את היית אישה מיוחדת במינה, פרח מיוחד. מקווה ששם למעלה הכאב ייפסק ותוכלי לפגוש את אברהם וראול ולמסור להם את אהבתנו. תנוחי בשלום במרומים רני רונן | |||||
 |
הוסף |
|
|
|
|
|
