דפי הנצחה

יהודה בן למשפחת תלמידי חכמים ומשכילים, שממנה ספג את הציונות ואת כל הטוב והיפה שהיה טמון בנפשו.
בנעוריו היה פעיל בקרב האינטליגנציה היהודית ובמועדון "התחיה", ועם פרוץ המהפכה הרוסית החל דרכו בהגשמת ציונות: היה פעיל בהסתדרות הציונית וב "צעירי ציון". הוא השתתף בהקמת "החלוץ" ברוסיה ואף היה נוכח בוויכוחים על עיצוב דמות החלוץ בפגישות ובמועצות באותה תקופה נפגש עם יוסף טרומפלדור.
בשנת 1920 נבחר כציר לוועידה הציונית הרוסית, בה נאסר עם כל צירי הוועידה.
הגיע השעה של הגשמה עצמית, ויהודה בין הראשונים בעירו שהצטרף לקבוצת החלוצים שנסעה לקווקז בכדי לעבור את הגבול לגרוזיה, בה עדיין השלטון היה בידי ה"מנשביקים". פעולה זו לא צלחה ואף היו מספר קרבנות בנפש. בזמן שהותם בקווקז עבדו בעבודות פיזיות קשות ולעת לעת חדרו לעבוד במשרדי השלטון הסובייטי.
לאחר כישלון זה החלו בנדודים חדשים. יהודה עם כל הקבוצה עבד בעבודות פיזיות קשות מאד למרות שלא היה בנוי לכך.
בניסיון נוסף - זיוף תעודות לחברי הקבוצה בתור פליטי מלחמה מליטא - הצליח. וכל זאת מתחת לאפם של השלטונות.
יהודה הגיע לארץ יחד עם קבוצת "הפועל בדרך" בשנת 1921והצטרף לחבורת העמק. עבד בבאר שבע ובבלפוריה ומשם עבר לעין חרוד בשנת 1923.
כבר כאן היה יהודה פעיל מאד, הן מבחינה אידאולוגית והן מבחינה חברתית.
היה וויכוח חריף בין חברי הקבוצה, האם להקים ישוב חדש או להצטרף לעין חרוד בת השנתיים, וברגע שהרוב הכריע קבל יהודה את דין הקבוצה והיה בין הראשונים שהצטרפו לעין חרוד.
מאמצים כבדים בהשקיעה יהודה להשתלב בעבודות החקלאות ולבסוף גם היה מרכז ענף הכרם כ 25 שנה.
יהודה נאלץ לעזוב את עבודת החקלאות עכב מצבו הבריאותי והחל לעבוד בבית שטורמן, גם כאן מצא כר נרחב לפעילותו לקרב את מבקרי המוזאון לטבע ולמולדת.
איש פעיל וער היה יהודה ריכז כמה וכמה ועדות במשק.