04-6486981
צור קשר
Mazkirut@en-harod.co.il
שלח דוא"ל
צור קשר
שלח דוא"ל
|
|||||
אשכנזי ניסן - 1900 - 1969 ניסן בן ציפורה ואריה יליד בריסק שבליטא ב 1900, בילדותו למד ב"חדר". עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נאלץ להפסיק לימודיו. עבר עם משפחתו לעיירה קמינחץ והמשיך בלימודים חילוניים אצל מורים פרטיים. בגיל 17 נלקח על ידי הצבא הגרמני לעבודות פרך ביערות, משם ברח כשהוא מהלך בלילות יחף בקור המקפיא, עד הגיעו לביתו, לתימהון משפחתו. לאחר המלחמה הצטרף לקבוצת חלוצים שלמדו נגרות כהכנה לעליה. בשנת 1920 היה בין החלוצים הראשונים מבריסק דליטא, שבאו לארצה. בבואו ארצה עבד בכביש טבריה - צמח, אחר-כך התנדב לחיל הספר. אחרי תקופת שירותו הגיע לעין חרוד. בזכות ידיעותיו בנגרות, עבד בהקמת צריפי מגורים ואחר כך עבר לרעות את עדר הפרות. כאשר החליטו במשק לנטוע פרדס וכרמים, היה אשכנזי בין חופרי הבורות והצליח להגיע למספר הבורות המקסימלי. כשחרש בכרמים, ביקשוהו שימשיך, מילא עבודתו בדייקנות ולא עקר גפנים כאחרים. עם תקופת הנוטרות התגייס והצטיין במסירותו. במלחמת השחרור, בעובדו בפרדס, הודיעו לו שיוסף בנו נפצע. אחרי זמן קצר קיבל התקפת לב. כאשר חזר הביתה מבית החולים, לא יכול היה להשלים שעליו לעבור לעבודה קלה, לפי פקודת הרופאים. אשכנזי החל לעבוד במשרד הדואר המקומי, והעלה את סוכנות הדואר לדרגת א' א'. עבד בעבודה זו למעלה מ-20 שנה, נוסף לכך חילק עיתונים ואסף עיתונים ישנים שבהימכרם הכניסו סכום לא מבוטל לקופת המשק. הוא עבד שעות רבות כדי למלא את כל העבודה המוטלת עליו. תמיד הצטער על שאינו מספיק לקרוא עקב עומס העבודה. עבד בערבים עד שעה מאוחרת. לא הסתכל על מחוגי השעון, אך זיכרונו נחלש לאט לאט וניהול פעולות כספיות בסכומים גדולים החלה להכביד עליו. כותב חבר: עול ימים היה אשכנזי כשעזב את בית הוריו, בית אמיד ומושרש, ועלה ארץ ישראל. מראשוני החלוצים בעליה השלישית - והן יהדות פולין ישבה בימים ההם לבטח. אז, בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, היינו בארץ מתי מספר. היינו כמשפחה אחת. עוד בהיות שמו דויטשמן הכרתיו. ראשית דרכו בארץ - במושבות העבריות שבגליל העליון: יסוד המעלה, משמר הירדן, ראש פינה - בהן עבד כפועל שכיר אצל האיכרים. הייתה זו עבודה קשה - מחושך עד חושך - והשכר אפסי, אבל הקדחת בשפע... לא מן המפונקים היה האיש. שכמו לסבל ובעקשנות חתר למטרה - להיות יהודי עובד אדמה. גופו ואומץ רוחו עמדו לו. כשנקרא לדגל מראשוני המתנדבים ל"משטרה המעולה" בתקופת הנציב העליון הראשון, הרברט סמואל; אחר כך התנדב לחיל הספר. חיל נאמן היה, הדור בלבושו במדי פרש, חגור אבנט אדום רחב, כובע פרווה שחור לראשו - ממש קוזאק רוסי. אך מתחת לקליפה החיצונית פעלה נשמה יהודית. חובב שירה היה, מסלסל ניגונים חסידיים ויודע נגן. שנים רבות השתתף במקהלה וקולו העמוק, הבס, ממחיש את "ממעמקים קראתיך ה'"..." ומוסיף חבר שני: התרגלנו שהשם "אשכנזי" צמוד לתפקיד הדואר, ונישכחה התקופה בחייו - בבניה, בנוטרטתוליד המחרשה. ובדואר - עליו להקשיב לפניות חברים ובאותו זמן להספיק את כל שירותי הדואר המוטלים עליו. חולפות השעות הרשמיות, אך עבודתו לא תמה. לאחר ה"רעש הגדול" צריך להכין בשקט את החשבונות ולעבור על כל הניירות שניצטברו. לזה יש מוצא בדוק - לעבוד בשעות הערב. הייתה זו עבודה קבלנית ללא מסגרת של שעות קצובות. כך היה סדר היום של אשכנזי במשך שנים, על אף גילו המתקדם, ואל אף צרות הבריאות המטרידות ... עד שכרע לבלי קום - לחברה אבד אחד מהנאמנים לערכיה. יהי זכרו ברוך | |||||
 |
הוסף |
|
|
|
|
|
