דפי הנצחה

קרפובסקי - סגל רבקה - 1898 - 1963

רבקה בת שרה ושכנא נולדה ברצ'צה ברוסיה ב-1898.

גדלה והתחנכה במוסקבה. בת למשפחה יהודית מתבוללת, עשירה ורחוקה

מהיהדות. בשנת 1919 בהיותה סטודנטית לרפואה, הצטרפה לסניף "החלוץ"

במוסקבה. בסניף הייתה אחת החברות המסורות והממושמעות. כאשר התארגנה קבוצת הכשרה לעבודה חקלאית - יצאה רבקה ללא היסוס. הייתה מהראשונים

שהצטרפו לקומונה בסניף החלוץ, לשם הכשרה עצמית לחיי שיתוף.

בשנת 1922 יצאה קבוצת חלוצים לעבוד בבניין בתים לפועלי הרכבת בעיירה

ירצ'בו וביניהם רבקה. העבודה הייתה מפרכת, תנאי הדיור היו קשים והמזון היה דל. קשה היה להתרגל לתנאים האלה, אך רבקה לעולם לא התלוננה.

לא בדרך חלקה נפרצו גבולות רוסיה והקבוצה שנצטמצמה בינתיים הגיעה ארצה בשנת 1923.

זמן מה עבדה בבית חרושת, אחר כך עברה לעבודה חקלאית. כשנוסדה קבוצת "מעבר" הצטרפה אליה, כי לא רצתה להמשיך בעבודה כפועלת בודדת.

עם קבוצה זו הגיעה לעין חרוד בימים נוראים של שנת תרפ"ח.

אחרי זמן קצר נכנסה רבקה לעבוד בלול. היא מצאה עניין רב בעבודה זו

והתמידה בה שנים רבות.

מסירותה לעבודה הייתה ללא גבול - במסגרת עבודתה הייתה אחראית על האינקובטור הגדול להבקעת ביצים שהיה מופעל על ידי פחם והיה צורך בהשגחה תמידית. כאשר הנקודה עלתה לקומי ואינקובטור נשאר למטה ליד המעיין, הייתה רבקה יורדת ערב ערב להשגיח על פעולתו של האינקובטור.

מושרשת היתה בחיי המשק. לא הרקיע שחקים, פילסה דרכה בשקט ובנועם ללא מרירות ותלונות התמסרה לבנה שבילדותו הרבה לחלות ומעמסה זו לא פגעה במסירות עבודתה.

חיי חברה היו יקרים לה וחיה אותם בשלמות. ניסתה תמיד לגשר בין הפערים ולפתור בעיות בין איש לרעהו.

כבת חמישים עדין עבדה רבקה בגן ירקות הבית, עבודה פיזית קשה אך לעולם לא התלוננה, וניסתה לחנך את הנוער שעבד עימה. הייתה משתתפת באסיפות אך את דעותיה הייתה משמיעה רק בחוג חבריה.

יהי זכרה ברוך