04-6486981
צור קשר
Mazkirut@en-harod.co.il
שלח דוא"ל
צור קשר
שלח דוא"ל
|
|||||
על קברו אהרון נולד בשם ארנולד סלזר בשתיים עשרה לינואר שנת 1932 בצ'ילה. אהרון היה פעיל בקן הציוני בעירו, דבר שהוביל לעלייתו ארצה בשנת 1956. אהרון היה אז נשוי לנורית ואבא לישראל ולדוד. אתו עלו גם הוריו, אחיו ואחיותיו. האחים התיישבו ברובם בעיר הדרומית אילת ואילו אהרון בחר לחיות בקיבוץ. זו הייתה הגשמה של הדרך הציונית שאותה החל בתנועה בצ'ילי. אהרון, נורית וילדיהם חיו בקבוץ בחן שם נולד הבן שוקי. בשנת 1963 לאחר שנפרד מנורית הגיע עם שלושת הבנים לעין חרוד. באותן שנים אימצה עין חרוד איחוד את קיבוץ בחן ומשם נוצר הקשר. בעין חרוד נישא אהרון לאביגיל ונולד בנם גבריאל. אהרון עבד בשנותיו הראשונות בעין חרוד ברפת. הוא סיים את עבודתו ברפת לאחר תאונת עבודה שממנה נפצע, לאחר החלמה ארוכה עבד וניהל את בית הדפוס יחד עם ישראל כהן ז"ל, ומשנסגר בית הדפוס עבר לפלבם ועבד שם עד צאתו לגמלאות. במהלך שנות חברותו בעין חרוד היה אהרון סדרן עבודה, אחראי חתונות וחבר בוועדות שונות. אהרון טיפח צד יצירתי שהיה חלק בלתי נפרד מחייו. צייר, פיסל ואף עסק בתכשיטנות. תמיד היה ברקע הסטודיו, שם היה יוצר באהבה גדולה. ביומן המשק משנת 1989 נמצא ריאיון עם אהרון האמן שערכה שרהל'ה גולן. אהרון מספר: "עוד בגיל הילדות נמשכתי לציור ועסקתי בו בכל הזדמנות. לימודים מסודרים במכון אבני ועבודות ציור שעשיתי הקנו לי כרטיס כניסה והכרה מטעם אגודת האמנים הקיבוצית, מה שהקנה לי יום עבודה בשבוע באמנות. הצגתי תמונותיי בהזדמנויות שונות... לפסל התחלתי רק בשנות ה-70, תמיד נמשכתי לפיסול ואני אוהב לעבוד בעץ, שהוא חומר חם, שמדבר אל לבי. עם תכשיטנות התחלתי רק בשנים האחרונות לאחר לימודי חוג באוהל שרה ומצאתי בה אפיק חדש ונוסף לביטוי. הדחף ליצור הוא גדול, יש תקופות פוריות יותר ויש פחות, אבל כשאני מתחיל לעבוד בא התיאבון, אני רוצה עוד ועוד. אני חי בשלום עם זה שהפרנסה באה לפני האמנות". מאז יציאתו מפלבם עבד אהרון בסטודיו האמנים שהוקצה לו, מקום שהפך למקום מפגש לחברים לא מעטים שהיו באים לכוס קפה ודיונים ברומו של קיבוץ. אהרון אהב את המקום ואהב לארח את הפרלמנט שהיה מתכנס בכל יום בשעה אחת-עשרה. אהרון היה אכפתי למתרחש בקיבוץ, שותף פעיל בדיונים על אורחות החיים. דעותיו היו ברורות והוא נהג לומר אותן בכל הזדמנות. אהרון היה מבאי חדר האוכל ותמיד ישב בחברתם של חברים וניהל שיחות ערות. בשבוע האחרון אושפז בבית חולים בעקבות דלקת ריאות שממנה לא הצליח להתאושש. אהרון נפטר ביום שישי בבית החולים כשאתו בחדר, אביגיל, ישראל ודוד. יהי זכרו ברוך הוא הזמין אותי לטייל בטירה.... במסדרונות האפלוליים, שקט ועצוב ליווה את צעדינו.... מעבר לחלונות, שדות תלתן בפריחה שחררו את חושנו לשבריר דקה.... וערגה חרישית, ריחפה על פני לבי. כל כך הרבה שאלות רציתי לשאול ! אבל הפחד הכניע אותי. אהרון, אם כל הדלתות פתוחות מדוע, אנחנו לא יכולים לצאת ? עד שהגיתי את המשפט הזה, דמדומי ערב התנפצו ברצועות ארגמן באופק הרחוק, וכיסו את שארית חיינו... אביגיל נוה סבא אהרון אם נרצה לתאר את סבא אהרון תמיד תעלה לעינינו התמונה הבאה: "הי מה נשמע? מרגישים טוב? יופי זה העיקר! אני רץ לברידג' במאוחד... להתראות." כך היית חולף על פנינו עם הקלנועית בכל פעם... או "אני בדרך לסטודיו", ואם הנינים בסביבה הם רצים אל סבא שלוקח אותם לסיבובון וכולם מרוצים. לראות את סבא אהרון זה תמיד, אבל תמיד היה רגע נעים. כי סבא אהרון היה איש נעים הליכות, מעניין ואוהב. לא מבקר, לא שופט, לעתים דוק של דאגה בעיניו אבל תמיד חיובי, חיוני, ובעיקר אופטימי. עד לרגע זה, זה לא מרגיש אמתי לדבר עליך , סבא, בזמן עבר, מרגיש כאילו בכל רגע יחלוף על פנינו וינופף לשלום. סבא היה איש מידות - אוכל במידה, משוחח במידה, שוהה במידה, צוחק במידה, ואף חולה במידה. לא חשוב עד כמה הייתה המחלה קשה הוא התמודד נגדה בשקט שלו ובחוזק הפנימי עם הרבה אמונה בעצמו. וכשכבר כולנו סביב חשבנו שלא יוכל לה למחלה היה מתרומם כעוף החול כאילו דבר לא קרה. זו הסיבה סבא שההפתעה הייתה גמורה! דלקת ריאות, "קטן עליך", זה לא מה שישבור אותך, ואתה שלא כדרכך, לא יכולת למחלה, זה היה יותר מדי עבורך. סבא – היית עבורנו דמות מופת. כולנו, הבנים, הנכדים הנינים והכלות אהבנו ואוהבים אותך בכל לבנו. מעריכים ומוקירים כל שעשית למעננו וכואבים את לכתך. עכשיו, לאחר ההתמודדות הארוכה והמכובדת הראויה להערכה, נוח בשלום על משכבך. אוהבים, המשפחה. דברי הנכד נאור שנמצא בהוואי הרחוקה: אני לא אתכם בגופי אבל כל כולי שם בנשמתי. רגעים קשים עבורי ובדרכי אני מבטא זאת בשירה. למכתב זה צרפתי שיר שכתבתי וערכתי לזכרך סבא. במשעול אל הנחל אתה צועד אל עבר שקיעה מזהב צבעים נמסים באופק עם הגלים אתה צף בשלוות עולמים דמעות אהוביך ילוו אותך. צייר עוד ציור אחד סבא שאוכל לתלות אותו בגן עדן בשבילך ישבנו בסטודיו והצגת לי את עבודת חייך ציורים מדהימים, פסלים מדהימים ותכשיטים מדהימים בכל מה שציירת יצקת את נשמתך ונגעת בעולם כולו. צייר עוד ציור אחד סבא שאוכל לתלות אותו בגן עדן בשבילך, בגן עדן בשבילך......... מוגש לך באהבה, נאור סבא מפגשינו המיוחדים תמיד השאירו אדוות בנימי נפשי מהן יכולתי לספוג, תבונה, רגישות, ואת הידיעה שניתן לי החופש לבחור. השכלת לזרוע זרעים ולאהוב. והיום, כשגן פורח סביבך, נוח בשלום על משכבך. לילך | |||||
 |
הוסף |
|
|
|
|
|
