04-6486981
צור קשר
Mazkirut@en-harod.co.il
שלח דוא"ל
צור קשר
שלח דוא"ל
|
|||||
עדינה שור
8.10.1927 - 19.3.2009 על קברה אימא עדינה נולדה בירושלים בתשרי 1927 למשפחה עם עוד שלושה אחים: אליעזר, אליהו ובני. אמה, רחל, נחשבה לחלוצה הדתית הראשונה וייסדה את ארגון הפועלות של הפועל המזרחי. אביה יצחק היה חבר נשיאות מרכז הפועל המזרחי ויושב ראש הוועדה העליונה לענייני עובדים. המשפחה עברה מאוחר יותר לכפר אברהם. אימא סיפרה שביתה היה מלא שמחה. כשלמדה בנערותה כינור ופסנתר, נהגה ללכת לשעורי הנגינה כשעה וחצי ברגל. בנערותה הפכה לשרקנית הראשית במקהלת ”צדיקוב“ המפורסמת. בעקבות מותה של אמה, בגיל שלושים ושש, טיפלה באחיה הצעירים. מאוחר יותר נשא אביה אישה שנייה, זהבה, ונולדה אחותה יונהל‘ה. בשנת 1947 סיימה בית ספר לאחיות, עבדה בבתי החולים בחיפה, ירושלים ובסרפנד (צריפין) וניהלה את מחלקת הפגים. בגיל 19 התגייסה לפלמ“ח והתנדבה לפקד על מחלקה של בנות. במהלך שירותה פתחה מרפאה צבאית בגבעת אולגה. אימא עדינה פגשה את דויד שור בסרפנד והתחתנה איתו ב-1950. הם גרו במעונות הסגל הרפואי בבית החולים, ושם נולדו רחלי, לילכי ושחר. אימא עדינה עבדה במרפאה כאחות ואבא דויד עבד בחשמלייה. בית משפחת שור היה בית פתוח כל שעות היום והלילה. אנשים רבים הגיעו לבית כדי לקבל עצות ולשוחח בענייני רפואה, תרבות, מוזיקה ופילוסופיה. אימא עדינה הייתה אישה ואימא נהדרת, רגישה, אוהבת, סבלנית, מייעצת, מנשקת ומחבקת, תומכת, נעימה ועדינה - כשמה. בשנת 1977 הוסמכה להוראה ושימשה כמורה למבוגרים ובחינוך המיוחד בעפולה עלית ובבית שאן. עם גל העלייה מאתיופיה בתחילת שנות השמונים, עבדה כאחות במרכז קליטה של האתיופים בשיבת ציון. לימדה באולפן בעין-חרוד עברית. אימא אהבה ללמוד, ולמדה בשנות התשעים לימודים מקיפים ברפלקסולוגיה, בפדיקור, בישול דיאטטי, נגינה על קונצרטינה ועוד. חייה היו מלווים גם בצער. ב-1972 נהרג בעלה דויד בתאונת דרכים בכביש סדום ובשנת 1973 נהרג בנה מומי במלחמת יום הכיפורים. בזמנים הקשים הללו, תמכה אימא עדינה בבני משפחתה באהבה גדולה וברוך. אימא סיימה את חייה בביתה ב-כ“ג באדר תשס“ט, 19 למרץ 2009, בכבוד, בשיבה טובה, עם אוהביה לצדה. אהבתה, חיוכיה, שלוותה המופלאה, שירתה, חוכמתה וחיבוקיה מלווים את המשפחה. יהי זכרה ברוך | |||||
 |
הוסף |
|
|
|
|
|
